|
|
עמוד:10
המאמין באדם : ספר יובל לכבוד אבי שגיא ] 10 [ אבל קבלת הזולת כרוכה לא רק באנליזה פילוסופית אלא גם בחמלה ובאמון בו . מכאן סלולה הייתה הדרך למחקרים פורצי דרך בתחום הגיור, שכתב בעצמו ובצירוף לצבי זוהר . אבי עמד בתוקף על הלגיטימיות של קבלת הגר מתוך אמון עמוק בו כאדם . לפיכך די בהצהרתו בדבר קבלת המצוות, ואין ההלכה בודקת אחריו . מודיעים לגר מצוות עיקריות, אך אין מעקב כלשהו אם אכן הוא ממלא אותן או מצוות אחרות . אף ההלכה נפתחת לזולת ומאמצת אותו מתוך אמונה בבחירתו האותנטית . ובוודאי שמחקריו של אבי בציונות הדתית נעשו מתוך אמון עמוק במהפכנים של התנועה ומתוך הכרה בעבר המפואר שלה . הוא הצהיר לא אחת על אהבתו לקיבוץ הדתי כמוסד מהפכני ועל געגועיו ל"בני עקיבא" בשנות השישים וראשית השבעים . לולא האמון העמוק באדם לא היה יכול אבי להסביר את המהפכנות של התנועה . המחקר על הציונות הדתית מעוגן לעומק בעבודות חשובות שכתב אבי בתחום הפילוסופיה הפוליטית בזיקה לתורת המוסר . למשל הוא עסק בהרחבה בגבולות הציות ובסרבנות . החולייה הפנימית המקשרת עבודה זו לשאר עבודותיו של אבי היא האחריות של הפילוסוף כלפי החברה והמעורבות שלו בשיפורה . האמונה העמוקה באדם שגילה אבי במחקריו הפילוסופיים הכללים והמחקרים בפילוסופיה היהודית חושפת את האחריות לחברה הישראלית שהיא מעגל הזהות הקרוב אליו . וכאן אנו מגיעים לתמה פנימית הנוכחת בתחום אחר שעסק בו אבי . עבודותיו של אבי בסוגיית הזהות חושפות את האחריות והמעורבות . עבודות אלה השפיעו באופן עמוק על סביבותיו, והמעיין בגרסה האחרונה של הספר שכתב דוד הרטמן על הרמב"ם רואה את השפעת תפיסת הזהות של אבי . לפי תפיסה זו אי אפשר לטעון שמעגל זהות אחד “אמיתי" יותר ממעגל אחר . כל אדם פועל במעגל הזהות שהוא צמח בו . באופן כזה העמיד אבי פלורליזם ממשי, המאפשר חיים בצוותא של מעגלי זהות אחדים אלה בצד אלה . אני מעז לקבוע שתאוריה כזו אפשרית רק על בסיס האמון באדם ובכנות פעילותו החילונית והדתית כאחת . ובמעגליות אנו שבים למחקרים בפילוסופיה של ההלכה . אבי הקדיש מאמץ רב כדי להבין את תרבות המחלוקת של חז"ל . “אלו ואלו" נועד להבין את השוני והגיוון מתוך קבלה אמיתית של הזולת . אנו שבים לדגם השלט בעבודותיו של אבי, והמקשר כחוט השני את תקופותיו השונות : מקבלת העצמי לקבלת הזולת, ומקבלתו המלאה על כול הווייתו נגזר האמון העמוק באדם . יצירתיות ראינו לעיל, שלפי אבי האמון העמוק באדם מביא לקבלת עצמיותו ולקבלת הזולת . אולם הסביבה הרליגיוזית של קירקגור, סולובייצ'יק ואפילו בובר ולוינס איננה ממצה את האקט של קבלת האדם . והרי האחריות של הפילוסוף היא לחשוף את כל ההיבטים של קבלת העצמיות והזולת כדי להעצים את האמון באדם . על כן פנה אבי לתחום נוסף, האסתטיקה,
|
|