|
|
עמוד:10
ב ש ב י ל ה מ ה ו ת י ו ת 10 במובנים רבים אנו נמצאים במשבר שמרטין בובר חזה לאנושות ; אנו פוגשים ממדים רבים והיבטים שונים שלא לשערנו, כמו למשל משבר ביחסיו של האדם עם הטבע . הן כל מה שידענו על הניכור של האדם מן הטבע מתגמד לנוכח הטבע עצמו : ההתחממות הגלובלית, צמצום המשאבים, וכמעט כל מה שקשור במילה "קיימות" — אלה אתגרים ששכטר הצביע עליהם לא ידע לתארם . "משבר האדם" היה האופן שבו הבין שכטר את שורשי יצירתו : את ההתמודדות הקיומית עם משבר ההומניזם, משבר המוסר, משבר הזהות היהודית, משבר האמונה . את כל אלה תרגם שכטר למסע חיפוש מעמיק אחר מהות האדם, או כפי ששרית מיטיבה לנסח — "בשביל המהותיות" . כתיבתו של שכטר כובשת את הלב . הוא מתבונן פנימה אל תוך נפשו ובו בזמן מזמין את התלמידות והתלמידים שלו, את הקוראות והקוראים, לעיין בנפשם פנימה . שפתו רכה, כשל מורה נעים הליכות, אך האיום המשברי מרחף מעל כל מילה ומילה . התביעה לחיפוש אחר הרוחניות כמענֶה למשבר הזהות נמצאת שם וקוראת לנו . יכולת הניתוח של שכטר הביאה אותו להתבונן באירועים של משברים היסטוריים ופוליטיים במשקפת רחבה . מבטו אל אירועי השעה הוא תמיד מנקודת מבט של הנצחי והאל-זמני . לדידו רגעי משבר הם רגעים של הזדמנות . על כן אין לפחד ממשברים, יש להיעזר בהם, ולפעמים אפילו ליצור אותם במכוון . שכטר קורא את המציאות בעיניים של הרוחני והנפשי . הוא נותן לתודעה להקשיב לעצמה, לתרגילים של יוגה ומדיטציה את איכויותיהם, כדי שנוכל לשוב ולמצוא את דרכנו אל המהותיות שבתוכנו . תפיסה מחדש של העולם הדתי פרק מרתק בעולמו של שכטר הוא האופן שבו הוא מבין את העולם הדתי, מפרש את העולם ההלכתי, ומציע דרך מורכבת שפונה אל על כדי לפנות פנימה . לא כאן המקום להאריך כאן בדיון החשוב אודות היחס בין האתי והדתי, שבו ממשיך שכטר את הפילוסופיה של קירקגור ומתרגם אותה לקונטקסט יהודי ולהקשר עכשווי . שכטר מתבונן באופן מרענן בעולם הדתי מתוך הבנה שיש לראות את הדתיות כהמשך של המהותיות, ואת הסכנה שהדת והמצוות יישארו ריקים מתוכן בשל העדר פנייה אל מהותו של האדם . כך למשל הוא מנתח את רעיון את האופן שבו מצוות השבת ודרך שמירת השבת ההלכתית מכוונת לרעיון של התפייסות בין האדם ובין הטבע . ויחד עם זאת הוא מעז לטעון, כי יש סכנה של
|
|