|
|
עמוד:11
וש צ צם פ : םב אא בוא צם בא 11 1 . בעקבות מחבלי הכנופיות חיים שטורמן היה איש גבוה ושתקן, מראשוני 'השומר', אגודת השומרים שקמה כדי להעביר את האחריות על ביטחונה של ההתיישבות מידיים ערביות לידיים עבריות . אומץ לבו נודע בכל עמק יזרעאל : הערבים בסביבות הקיבוץ שלו, עין חרוד, קראו לו "ראש השייחים", הבריטים קראו לו "מושל המחוז היהודי" . הוא היה אגדה . בשנת 1935 המתח בין יהודים לערבים הלך וגאה, והפך למה שנקרא בהמשך 'המרד הערבי' — סדרה של התקפות על כוחות המנדט הבריטי ועל היישוב היהודי מצד ערביי ארץ ישראל, התקפות שנמשכו כשלוש שנים . מי שהגיע לאזור כדי להתמודד עם המצב היה אורד וינגייט — קצין בריטי שהקים יחידה מיוחדת בשם 'פלגות הלילה' . החידוש של וינגייט היה מעבר מהגנה להתקפה . היחידה שלו לא רק הגנה על יישובים יהודיים ודרכים חשובות — כמו שהיה נהוג עד אז — אלא גם יצאה למתקפות על המקומות שמהם יצאו הפורעים . חיים היה ידידו הטוב של וינגייט, שאמר עליו כי "מוטב לשתוק עם חיים שטורמן, מאשר לשוחח עם אנשים אחרים" . באותה תקופה פעלה באזור הגלבוע הכנופיה של השייח' עז-א- דין אל-קסאם . לכנופיה הזו היה עבר פלילי רצחני : בתחילת שנות ה- 30 היא תקפה ורצחה שורה של חקלאים יהודים בקיבוץ יגור, במושב נהלל, בכפר חסידים ובבלפוריה . כעת, בשלהי 1935 , היא התעוררה מחדש . סמל במשטרה הבריטית, משה רוזנפלד, החליט לתפוס את אנשי הכנופיה . כששמע שפרצו לפרדסים של עין חרוד והחלו לגנוב אשכוליות, רוזנפלד רדף אחריהם עד שהגיע למערה — שם ארבו לו חברי הכנופיה ורצחו אותו ביריות . בהלווייתו ספדו לו נציגי המשטרה הבריטית, נציג הסוכנות היהודית משה שרת — לימים ראש הממשלה השני של מדינת ישראל — וחברו, חיים שטורמן . על קברו של רוזנפלד, חיים השתקן אמר מילים מעטות :
|
|