פתח דבר: לא במצבות אבן וגם לא בספרי זיכרונות או: למה כתבנו את הספר?

עמוד:9

9 ם וורו א םופ א ם ו ןצו תובצ ב א ביום שבו נוסד קיבוץ נתיב הל"ה בעמק האלה, שלח דוד בן גוריון אגרת להורי הל"ה — שלושים וחמישה הלוחמים שנפלו במלחמת השחרור, בדרכם לגוש עציון — שעל שמם נקרא הקיבוץ . כך כתב להם ראש הממשלה הראשון : להורי הל"ה, במה נוקיר זכרם המבורך ? לא במצבות אבן וגם לא בספרי זיכרונות, אלא ברצון נאמן ומתמיד להידמות אליהם ככל האפשר . היצליח דורנו בזאת ? גם אנחנו לא בקשנו להוקיר את זכרו המבורך של איתן ב'ספר זיכרונות' . ספר כזה לא יקיף את דמותו ולא יעשה איתו חסד . ביקשנו לכתוב ספר על השיעורים שלמדנו ממנו, אלו שהספיק להגשים בחייו ואלו שהאמין בהם . על כך הוספנו שיעורים שלמד מדמויות המופת שלו, גיבורי הציונות : יוסף טרומפלדור, יגאל אלון, דב גרונר, דוד רזיאל, גולדה מאיר, אורי בן ארי, מרדכי אנילביץ', ועוד רשימה ארוכה . בעיקר ביקשנו ללמוד מאיתן את הרוח הגדולה שדחפה אותו קדימה, את ה'למה' שלמענו נלחם ושאותו ביקש להנחיל לסביבתו — לחבריו לנשק, לחייליו, לחניכיו בתנועת הנוער — כל ימיו . מהרוח הגדולה הזו לקחנו את שם הספר : " מי שיש לו למה למענו יחייה, יוכל לשאת כמעט כל איך" . אנו תפילה כי הרוח הזו, רוח איתן, תמשיך ותישא אותנו קדימה . לאורו, לזכרו . היצליח דורנו בזאת ? אביתר אוסטר, נחום אבניאל וכל משפחת אוסטר ניסן תשפ"ו

הוצאת סלע מאיר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר