|
|
עמוד:8
מי שיש לו למה 8 והוא בחר להיכנס אליו שוב כשכבר היה פצוע כדי לחלץ את החיילים שלו — למרות שידע שהוא נכנס לאש תופת של מקלעים ורימונים . הוא היה שלם עם הדרך שחי בה, ולעולם לא נדע זאת בוודאות, אך להערכתי הוא היה שלם גם עם הדרך שמת בה . רק כשאתה מכיר אדם מקרוב ולאורך זמן, אתה יכול להכיר לעומק את האופי שלו, יותר ממה שכל ביוגרף יוכל אי-פעם לכתוב . ואת איתן הכרתי מקרוב מאוד . לכן התרשמתי, אך לא הופתעתי, כשראיתי את איתן בתקופת השפל ההיסטורי שפקד את מדינת ישראל מאז שבעה באוקטובר . במשך שנה הוא עמד איתן ולא נתן לזמן, למראות ולקשיים לשחוק אותו, ולא נתן לפחד להזיז אותו מילימטר מהמקום שבו חשב שנכון להיות . במשך כל המלחמה, איתן היה מודע היטב למחיר שהוא עלול לשלם — הוא לא התעלם מהסיכוי למות או חשב ש"לי זה לא יקרה", וגם לא נהנה מהאדרנלין שמביאה הלחימה . לא היה לו ספק שאת מה שהוא עושה, ראוי לעשות גם אם ישלם על כך את המחיר . איתן לא היה פילוסוף או מורה רוחני, וגם אם היה חי שמונים שנה אני לא מאמין שהיה כותב איזשהו 'מדריך לחיים' . אבל אני יודע שאם יש ספר הדרכה שהייתי רוצה לקרוא, זה ספר שיענה על השאלה ששאלתי את עצמי אין-ספור פעמים מאז נפילתו : איך אדם, ועוד אדם צעיר, מצליח לחיות בכזו שלמות ? איך אפשר בכלל לחיות חיים מלאים, נטולי-חרטה, שבהם יש כוח לעמוד זקוף מול הקשיים הגדולים ביותר — לא כגבורה רגעית, לא כמאמץ חד-פעמי, אלא כדרך חיים שנבחנת בעקביות לאורך זמן ולא נשברת ? ביקשתי מנחום אבניאל להתלוות אליי במסע הכתיבה בעקבותיו של איתן, ואת התשובה שלנו לשאלה הזו, איך חיים את החיים בעומקם כמו שאיתן עשה, תוכלו לקרוא בספר הזה .
|
|