|
|
עמוד:14
14 | מהנהר ועד לים תוכניות השיבה : הטבח נועד בין היתר לאפשר את מימוש השיבה הלכה למעשה, והצליח להביא את הפלסטינים ״הכי קרוב לשיבה״ מכפי שהיו אי-פעם . החלק הראשון יחשוף גם תוכניות מעשיות ליישום השיבה שהפלסטינים הכינו לאורך השנים – כגון מתווים ליישוב צאצאי פליטים ( מאות, אלפים ומיליונים ) בתחומי מדינת ישראל, במקומות מגוריהם הקודמים, או בסמוך להם – ויסביר את המשמעות המעשית של תוכניות אלו ומדוע היענות לתביעת השיבה הפלסטינית מסכנת הן את ביטחון מדינת ישראל והן את הרוב היהודי בה ; רוב שקיומו הוא תנאי לקיום מדינת הלאום של העם היהודי בארץ ישראל . חלקו השני של הספר יעסוק ב״אסטרטגיה השיווקית״ של הפלסטינים בדרך למימוש מטרתם זו : יצירת השוואה בין תביעת השיבה שלהם ובין שיבת ציון, שיבת היהודים לארצם אחרי אלפיים שנות גלות . לאורך 75 שנה הייתה דרישת השיבה הפלסטינית חלק בלתי נפרד מהאתוס הפלסטיני, אלא שבאופן אבסורדי, הפלסטינים השעינו את תביעת השיבה שלהם – המכונה על ידם ״זכות השיבה״ – לא רק על הנישול מאדמתם ועל העוול ההיסטורי שנגרם להם ( לדבריהם ) אלא גם על אירוע השיבה של העם היהודי לארץ ישראל . הם לא הסתפקו בטיעוני העוול, הקושי והסבל שהיו מנת חלקם, אלא השקיעו מאמצים רבים כדי להוכיח את ״שורשיהם הקדומים״ בארץ ישראל ואת ״זכות הבכורה״ שלהם על פני העם היהודי . אחרי מלחמת ששת הימים, וביתר-שאת בעשורים האחרונים, סומכים הפלסטינים את תביעת השיבה שלהם גם על פרק השיבה היהודית לחבלי יהודה ושומרון ולירושלים ועל חזרת יהודים לאדמות ולנכסים שאיבדו ב- 1948 . ואומנם רבים מן הפלסטינים רואים במהפכה הציונית מודל לחיקוי, וחולמים – וגם פועלים – כדי לממש את שיבת הפלסטינים לארץ ישראל, ובלשונם : פלסטין . צאצאי הפליטים והעקורים הפלסטינים ( דור שלישי, רביעי וחמישי ) אומרים במפגשים עם ישראלים ( גם עם המחבר ) שהם מבקשים לשוב אל בתים, אדמות, נכסים, ערים וכפרים שעזבו במלחמת העצמאות, כפי שהיהודים, החל מ- ,1967
|
|