|
|
עמוד:12
12 | מהנהר ועד לים במקומות מגוריהם הקודמים או בסמוך להם . לא פעם נעשה הדבר בשיתוף פעולה עם הפלסטינים ביהודה ושומרון ובפזורה בעולם, בעזרה טורקית ובגיבוי גופים כמו התנועה האסלאמית בישראל או ארגונים יהודיים-ערביים כגון ״זוכרות״ . סיורי השיבה שמארגנים ערביי ישראל בתחומי המדינה, ההפגנות, הסרטים, המחזות והספרים בנושא השיבה, תוכניות הלימוד ועוד – כל אלו הם ביטוי לפעילות ענֵפה שרוחשת כל העת מתחת לפני השטח ומעליו וחותרת לשיבה מעשית . שיבתם של ערביי ישראל למסגדים ולבתי עלמין שנותרו על כנם לאחר מלחמת השחרור היא בעיניהם שלב מקדים לחזרתם בעתיד גם ליישובים שאינם קיימים עוד . תודעת השיבה והנכבה התפרצה גם אל תוך האירועים האלימים שהתרחשו בישראל במאי ,2021 במהלך מבצע שומר חומות, כאשר ערבים אזרחי ישראל תקפו את שכניהם בערים ובשכונות מעורבות . רבים מהם הבהירו באותם ימים כי הם אינם ״ערבים ישראלים״ אלא ״ערבים שחיים בישראל״ וכי הם ״פלסטינים״ ולא ״ישראלים״ . גם בנקודת הזמן ההיא הופתע הציבור הישראלי מהנוכחות הדומיננטית של סוגיית השיבה והדחיק את הרבדים העמוקים-יותר של ההתרחשות . תודעת השיבה שזורה גם בשכתוב שהפלסטינים עורכים להיסטוריה של המקומות הקדושים ליהודים בארץ ישראל : הר הבית, הכותל המערבי, קבר רחל ומערת המכפלה . תודעת הנכבה והמחויבות לשיבה מובְנות במערכות החינוך הפלסטיניות, שלא רק שאינן מניחות לתלמידיהן לשכוח אלא מחנכות גם את דורות ההמשך של הפליטים – הבנים, הנכדים, הנינים והחימשים – למחויבות אינסופית למימוש השיבה ומַשלות אותם שהדבר אפשרי ועתיד להתרחש . הפלסטינים, שבויים בחלומם ובדמיונותיהם, נישאים כיום על כנפי סיסמת השווא ״מהנהר ועד לים, פלסטין תהיה חופשית״ – קריאה שכופרת למעשה בלגיטימיות של קיום מדינת ישראל בגבולות כלשהם, ומערבבת עבר והווה . הם משוכנעים שניתן יהיה להפריד מחדש בין השניים, רק כאשר תהיה שיבה .
|
|