|
|
עמוד:13
הקדמה | 13 ושקרקעותיה ואקלימה אינם מאפשרים חקלאות יצרנית . אחרים מצביעים על תכונות תרבותיות של המצרים, שלכאורה עוינות פיתוח כלכלי ושגשוג . המצרים, כך נטען, חסרים אותם מוסר עבודה ותכונות תרבותיות שאפשרו לאחרים לשגשג, ובמקום זאת אימצו אמונות אסלאמיות שאינן עולות בקנה אחד עם הצלחה כלכלית . גישה שלישית, הדומיננטית בקרב כלכלנים ומומחי מדיניות, גורסת כי שליטי מצרים פשוט אינם יודעים מה נדרש כדי להפוך את ארצם למשגשגת, וכי הם נקטו מדיניות ואסטרטגיות שגויות . אילו היו מקבלים את העצה הנכונה מן היועצים הנכונים, כך נהוג לחשוב, השגשוג היה מגיע . עבור פרשנים ואקדמאים אלה, העובדה שמצרים נשלטה בידי אליטות צרות, המרפדות את חשבונות הבנק שלהן על חשבון החברה, נראית בלתי רלוונטית להבנת בעיותיה הכלכליות של המדינה . בספר זה נטען כי המצרִים בכיכר תחריר — ולא רוב האקדמאים והפרשנים — הם שאוחזים ברעיון הנכון . למעשה, מצרים ענייה דווקא משום שנשלטה בידי אליטה צרה שארגנה את החברה לטובתה, על חשבון המוני העם . הכוח הפוליטי רוכז בידיים מעטות ושימש ליצירת עושר רב למחזיקיו, כמו, לדוגמה, ההון של כ- 70 מיליארד דולר שצבר, ככל הנראה, הנשיא לשעבר מובארכּ . המפסידים היו בני העם המצרי — כפי שהם עצמם מבינים זאת היטב . אנו נראה כי פרשנות זו של העוני המצרי — פרשנות העם — מספקת הסבר כללי לשאלה מדוע מדינות עניות הן כאלה . בין אם מדובר בקוריאה הצפונית, בסיירה לאון או בזימבבואה, נראה שמדינות הן עניות מאותה סיבה שמצרים ענייה . מדינות כמו בריטניה הגדולה וארצות הברית התעשרו משום שאזרחיהן הפילו את האליטות השולטות ויצרו חברה שבה זכויות פוליטיות פוזרו באופן רחב הרבה יותר, שבה הממשלה הייתה אחראית לאזרחים וקשובה להם, ושבה המוני אנשים יכלו לנצל הזדמנויות כלכליות . כדי להבין מדוע קיים כיום אי-שוויון כה עמוק בעולם, עלינו להתעמק בעבר וללמוד את ההיסטוריה של הדינמיקה שבה התנהלו חברות . הסיבה שבריטניה עשירה יותר ממצרים נעוצה בכך שב- 1688 עברה בריטניה — או אנגליה, ליתר דיוק — מהפכה ששינתה את הפוליטיקה
|

|