|
|
עמוד:12
12 | מדוע אומות נכשלות בפניהם, ומדוע הם התקוממו נגד משטר מובארכּ . נוהא חאמד, בת 24 , העובדת בסוכנות פרסום בקהיר, הבהירה את עמדותיה כאשר הפגינה בכיכר תחריר : "אנו סובלים משחיתות, מדיכוי ומחינוך גרוע . אנו חיים בתוך מערכת מושחתת שחייבת להשתנות" . מפגין נוסף בכיכר, מוסעב א-שאמי, בן 20 סטודנט לרוקחות, הסכים עימה : "אני מקווה שעד סוף השנה תהיה לנו ממשלה נבחרת, שיוחלו חירויות אוניברסליות ושנשים קץ לשחיתות שהשתלטה על המדינה הזאת" . המפגינים בכיכר תחריר דיברו בקול אחד על שחיתות הממשלה, על חוסר יכולתה לספק שירותים ציבוריים ועל היעדר שוויון הזדמנויות . הם במיוחד התלוננו על דיכוי ועל היעדר זכויות פוליטיות . כפי שכתב מוחמד אל-בראדעי, לשעבר מנהל הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית, בטוויטר ב- 13 בינואר 2011 : "תוניסיה : דיכוי + היעדר צדק חברתי + שלילת ערוצים לשינוי שלֵו = פצצה מתקתקת" . מצרים ותוניסאים רבים ראו את בעיותיהם הכלכליות כנובעות ביסודן מחוסר זכויות פוליטיות . כאשר החלו המפגינים לנסח את דרישותיהם באופן שיטתי יותר, תריסר הדרישות המיידיות הראשונות שפרסם ואיל חליל, מהנדס תוכנה ובלוגר, שהפך לאחד ממנהיגי תנועת המחאה המצרית, התמקדו כולן בשינוי פוליטי . נושאים כגון העלאת שכר המינימום הופיעו רק במסגרת דרישות המעבר, שיושמו בהמשך . מנקודת מבטם של המצרים, הגורמים המעכבים אותם כוללים מדינה לא יעילה ומושחתת וחברה שבה הם אינם יכולים לממש את כישרונם, את שאיפותיהם, את תושייתם ואת רמת החינוך שהם מסוגלים לרכוש . עם זאת, הם מכירים בכך ששורשי הבעיות הללו הם פוליטיים . כל המכשולים הכלכליים העומדים בפניהם נובעים מן האופן שבו הכוח הפוליטי במצרים מופעל ונשלט בידי אליטה צרה . הם מבינים כי זה הדבר הראשון שצריך להשתנות . אף על פי כן, באמונתם זו, המפגינים בכיכר תחריר סטו בחדות מהדעה המקובלת בנושא זה . רוב האקדמאים והפרשנים מדגישים גורמים שונים לחלוטין כאשר הם מסבירים מדוע מדינה כמו מצרים ענייה . יש המדגישים כי עוניהּ של מצרים נקבע בעיקר בידי הגאוגרפיה שלה — היותה מדינה שרובה מדבר, החסרה משקעים מספיקים,
|
|