|
|
עמוד:13
| 13 לא בירר אם ביתנו נמצא בתוך הקו הירוק או מחוצה לו . הוא ראה בנו ישות אחת, גורל אחד . בתוך החושך הזה נולד גם אור . נולד קו שבר חדש בחברה הישראלית . במשך שנים היו קווי השבר הרסניים ומפלגים, אבל ב- 7 באוקטובר נוצר קו שבר מסוג אחר, כזה שאולי נושא עימו תקווה . הוא אינו עובר בין ימין לשמאל ; הוא עובר בין מי שהבין את האירוע לבין מי שעדיין לא . רוב הציבור הציוני בישראל — חילונים, מסורתיים ודתיים כאחד — הבין . הוא הבין ברגע אחד של התפכחות שהזהות היהודית איננה "פולקלור" ואיננה "הדתה" . היא תעודת הביטוח . היא הסיבה היחידה שיש לנו להילחם, והסיבה היחידה שיש לנו לנצח . מי שנמצא בצידו הזה של קו השבר, מי שהבין שהוא יהודי לפני הכול, מבין כעת שאי-אפשר להמשיך "עסקים כרגיל" . הוא מבין שיש לעדכן גרסה : לעדכן את מדיניות הביטחון, את מערכת המשפט, את החינוך ואת שירות המדינה, כך שיתאימו להבנה הקיומית הזו . ישנם עדיין מי שלא הבינו . ישנם איים של עיוורון המבקשים להחזיר אותנו אל ה- 6 באוקטובר, אל שיח אוניברסלי מנותק מהקשר, אל התנכרות לזהות הלאומית . גם הם מוזמנים לקרוא את הספר, והלוואי שיבחרו להרהר בו בכנות . אבל הספר הזה נכתב בראש ובראשונה עבור הרוב שהבין . הוא מבקש לשמש מפת דרכים : לספק הצצה אל המנגנון המקולקל, להראות מדוע ניסיונות התיקון הקודמים כשלו, ולהציג את הטיעון המרכזי — רק חזרה אל האתוס הלאומי ואל חזון משותף, תוכל לרפא את משבר המשילות, לסיים את מלחמת האתוסים, להעניק לנו את הכוחות לבנות כאן מדינה ולהעניק לנו את העוז להילחם למענה . אתוס זה יהיה מוכרח להתבסס על הזהות היהודית המשותפת שהיא - היא האתוס עליו מושתתים העם והמדינה גם יחד . מדובר בזהות רחבה, שאינה רק דתית בהכרח, ועל כך נעמוד בהמשך .
|
|