מבוא

עמוד:2

מבוא 2 שער א, מילונים מבראשית, כולל שנים עשר מאמרים . הראשון מהם הוא מעין סקירה כללית של המילונאות העברית מראשיתה ועד עיצומם של ימי הרנסנס . באחרים בא דיון מפורט על המילונים הבולטים של התקופה, לרבות סדר עריכתם, היקפם, הקורפוס שהם מבוססים עליו, טיב ההגדרה ולשונה, ותורת השורש העומדת ברקעם ; נסקרו היבטים חשובים ברסאלה לר' יהודה אבן קורייש, במחברת מנחם, בכִּתאבּ אלְחאוי, מילונו האנגרמטי של רב האיי גאון ) בבל 939 – 1038 ( , ובג'אמִע אלְאַלְפאט', מילונו של דוד בן אברהם אלפסי . כמו כן נתבררו בשער זה סוגיות תאורטיות אחדות, כגון טיבו של החלק המילוני בחיבור הדקדוק אַלמֻשְתַמִל של אבו אלפרג' הרון, מעמדה של לשון חז"ל בעיני חכמי הלשון בימי הביניים, שימושה במילונים למקרא, נידונה גם שאלת היחס בין הגלוסר לבין הפירוש מצד אחד ובינו לבין המילון מצד שני, וכן התפתחות המילונאות בכיוון המדעי ובכיוון העממי, שאחד ההיבטים שלו הוא שילוב פירושי דרש במילונו של רד"ק, איש פרובנס של המאה השלוש עשרה . בשער ב, מילים, ביאורן ומסירתן, באים שישה מאמרים העוסקים בטיב המסירה של מילים מסוימות מן המקורות, בשימושן או בביאורן, כגון מילים מלשון חז"ל לפי מסירתן בכתאב אלחאוי לרב האיי גאון ; ובן במאמצים לבאר מילים נדירות במקרא על פי מקבילות בארמית או בערבית ועל עצם הלגיטימיות לגייס חומר חיצוני לביאור הלשון העברית ; נידונה גם שאלת ההֶלחמים, מילים שנתפרשו כהרכב או כנוטריקון, זיהוין ומעמדן באוצר המילים העברי, וכן הוהדר שריד מגלוסר קדום ליהושע ושופטים בצרפתית עתיקה כדוגמה לגלוסר ספציפי שכיוצא בו שימש את רש"י בלעזים ששיקע בפירושיו ; לבסוף – הודגמו צימודים אחדים ) מילים הומונימיות ( מתוך 'ענק' לרבי משה אבן עזרא שנתבארו בידי אלעזר בן חלפון . בשער ג, מהמילונאות החדשה, הובאו שלושה מאמרים העוסקים בהיבטים שונים של אוצר המילים והמילונאות החדשה, אחד על הרכיב העברי בספרדית היהודית שדוברה בצפון מרוקו, החכיתייה ; אחד על מונחים שחודשו בתקופת ההשכלה ובתקופת התחייה ושלא שרדו בעברית שלנו, ומילים שחודשו בדרכי תצורה שונות ומגוונות בזמן מלחמת המפרץ, וזו דוגמה להתכווננות אוצר המילים במציאות משתנה . פרקים אלו מקיפים אך מעט מזער מהשאלות בתחום המילונאות העברית, ונועדו אך לפתוח צוהר לשאלות בולטות מתולדות המילונאות העברית . אני מבקש להודות לוועדת הפרסומים של מוסד ביאליק שמצאה את הספר ראוי להיכלל בין פרסומיהם . חובה נעימה היא לי להודות גם למוסדות שתמכו בפרסום הספר ולגב' אורית ורטהיים-אלירז הממונה על ההפקות במוסד, שהשגיחה בעינא פקיחא על כל המלאכה . האוניברסיטה העברית בירושלים והאקדמיה ללשון העברית ערב ראש השנה ה'תשפ"ד א"מ

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא