|
|
עמוד:14
14 | מבוא החלק הראשון של החיבור יבחן את התשתית האידיאולוגית המכוננת את שלוש הפרקטיקות ; החלק השני יעסוק בשאלה אילו זכויות אדם נפגעות כתוצאה מיישומן של שלוש הפרקטיקות, אילו זכויות עומדות בעבר האחר של המתרס, ואם ישנה הצדקה להתערבות מדינתית שתכליתה שינוי מתכונתן הנוכחית של שלוש הפרקטיקות ; החלק השלישי יצביע על הקשיים המגבילים את יכולתן של סנקציות מדינתיות להשיג את השינוי המתבקש בנוגע לשלוש הפרקטיקות ; החלק הרביעי ידון במגמות שינוי הקיימות כיום בחברה החרדית ויציג מתווה פעולה בר-ביצוע שאינו כרוך בכפייה ואינו מוגבל על ידי הקשיים שהוצגו בחלק השלישי, בד-בבד עם יכולתו לתת מענה ראוי לפגיעה בזכויות הפרט הכרוכה בשלוש הפרקטיקות . אף שכל ארבעת החלקים הללו קשורים זה לזה, כל אחד מחלקי החיבור ניתן לקריאה גם בפני עצמו, בהתאם לתחום התעניינותו של הקורא . להלן אפרט את מהלך החיבור . שני עקרונות הציר של החרדיוּת שני הפרקים הראשונים יבחנו את מערכת ההצדקות שבגינה החרדיוּת מיישמת את שלוש הפרקטיקות . ראשית אצביע על שני עקרונות ציר העומדים בבסיס האידיאולוגיה החרדית : את העיקרון הראשון אגדיר "תיבת נח", בשל הדגשתו את הצורך בהסתגרות הגנתית מקסימלית מפני השפעת ההוויה המודרנית-חילונית . את עיקרון הציר השני אגדיר "תורה בלבד לכול", על רקע התפיסה הדוגלת בהפניה גורפת של כלל הנערים והגברים ללימוד תורה בלבד כאידיאל הראשון במעלה, ומכאן גם הגדרתה של החברה החרדית "חברת לומדים" . הדיון במאפייניהם של עקרונות הציר "תיבת נח" ו"תורה בלבד לכול" יעמוד על שלבי ההתפתחות המרכזיים — התיאורטיים והמעשיים — של עקרונות אלו, עד להתגבשותם הסופית במציאות הישראלית הנוכחית . דיון זה יכלול מחקר היסטורי וניתוח טקסטואלי שיתבסס על מקורות מגוונים . בין היתר אפנה לטקסטים שנחשבים לחלק מהקנון התורני, לרטוריקה של ההנהגה הרבנית בתקופות שונות ואף לפובליציסטיקה חרדית לסוגיה המתייחסת לחשיבות הציות לעקרונות אלו . הצורך בהתחקות מדוקדקת ובמיפוי שיטתי של האידיאולוגיה החרדית חשוב במיוחד לאור העובדה שמדובר בקבוצה שתכלית קיומה ( raison d’être ) היא התאגדות סביב אידיאולוגיה דתית ספציפית, להבדיל מקבוצות מיעוט אחרות המיוסדות על שיוך אתני וכדומה . ואולם למרות היותה קבוצה אידיאולוגית, דומה כי בכתיבה הלא מעטה על החברה החרדית ישנם בעיקר דיונים העוסקים בתיאור וניתוח מציאות ההווה או העבר של חברה זו, ורק מעט מחקרים שואפים להבין עד
|
|