|
|
עמוד:14
14 | מגילנות לגזענות : כרוניקה של שליטה של האסון — אלה שהושלכו לגיא צלמוות בערוב ימיהם ומצויים בתחתית שרשרת המזון החברתית של החיים שראוי להצילם . אמנם בשעתה טרפה המגפה את ספינות הדמה של המשמעות והוודאות שבהן הפלגנו עד שהתפרצה והתפשטה, אך יכולנו להשליך עוגנים היסטוריים של זיכרון תרבותי אל מצולותיהן של מגפות אחרות, כגון הדבר הימי-ביניימי, שהכחיד כ- 60 אחוזים מאוכלוסיית אירופה וכ- 35 מיליון סינים, או השפעת הספרדית של ראשית המאה ה- 20 ( Vinitzky - Seroussi & Maraschin, 2021 ) , שקטלה בין 20 ל- 40 מיליון נפש באמריקה ובאירופה, או אף מגפת האיידס, שבשלושים השנים האחרונות הביאה למותם של בין 30 ל- 36 מיליון בני אדם ברחבי העולם . למרות הדמיון המתבקש, מיעטה התקשורת להידרש לדמיון זה ולא נאחזה במכנה משותף שיקביל בין מהלך התפרצותה של המגפה ודעיכתה בכל המקרים הללו, הקבלה שעשויה הייתה לנסוך ביטחון-מה ולהפיח רוח של תקווה לקִצה הקרב של המגפה בת ימינו . זוועות השבעה באוקטובר הושוו כבר עם היוודע גודל האסון למוראות השואה, כאילו שני הפרקים הללו בתולדות סבלות היהודים סמוכים וקשורים זה לזה בעבותות של אחדות גורל, שגלי האנטישמיות שסחפו את העולם בעקבות השבעה באוקטובר רק אוששו וחיזקו . לעומתן, עידן הקורונה נתפס כאירוע שאין לו אח ורע, התרחשות ייחודית וחפה מהַמְשָׁלוֹת מנחמות ומִסברות-כָּרֵס מאלחשות להישען עליהן, פורענות הנופלת מחוץ לזמן ההיסטורי והחברתי המוּכּר, אשר ממדיה שאין להם שיעור הם בעת ובעונה אחת אקראיים ומיתיים, נסיבתיים וקוסמיים, וירטואליים וריאליים ועל כן מבלבלים ומאיימים ואפילו אפופי מסתורין . מאחר שהמחלה ושיעורי התמותה הגבוהים שבאו בעקבותיה פגעו בתחילת התפשטותה בעיקר באוכלוסיות סיכון מוחלשות ביולוגית ובראשן זקנים, זוהתה המגפה כבר בראשיתה עם הזִקנה,
|
|