|
|
עמוד:11
מבוא | 11 בקיבוץ כרמיה שבנגב המערבי . נשלחתי לעבוד בארכיון הקיבוץ ואני נערה בראשית שנות-העשרה . שם, באותו חדר קטן וטחוב בשולי הקיבוץ, עשיתי שעות לבדי, קוראת וממיינת מסמכים ותצלומים . ברקע הדברים עמד פצע . אבא שלי — אינטלקטואל צעיר שעלה מארגנטינה ועבד בפרדס — נטל נפשו בכפו והותיר אותי לבד, בלי תשובות ובלי נחמה . העיקר היה חסר ומה שנותר הייתה המעטפת : סיפורים, פיסות נייר . ״הקבוצה אינה יכולה להעיד על חבריה,״ כתבתי ביומני באותם ימים, אבל מתוך החומרים בניתי משהו בו יכולתי להיאחז . כשעזבתי את הקיבוץ בגיל 17 חשבתי שאני מותירה אותו מאחוריי . הייתי להוטה לרכוש השכלה ולהתעמק בנבכי המשמעות של ספרות ואמנות . וכך אכן עשיתי לאורך שנים, אולם דווקא דרך המחקר מצאתי את דרכי חזרה אל הקבוצה והקיבוץ . נמשכתי אל טקסטים מרובדים שנוצרו על ידי קבוצות שעברו טראומה, גיליתי מחדש את כוחה של הקבוצה בבניית פרשנויות, ולא פחות מכך : את כוחן של המלים ביצירת תיקון . אין פלא, לכן, שנפשי התעוררה כשמצאתי את היומן של קיבוץ בוכנוולד . בהדרגה התוודעתי אל היומן באמצעות תרגומיהם החלקיים של מאייר לוין, יוסף אחאי ואברהם גוטליב, בעזרת ארכיונים ומחקרים — ובראשם מחקריה של יהודית באומל-שוורץ — ודרך סיפוריהם של בני הדור השני והשלישי . נוכחתי לדעת שלסיפורו של קיבוץ בוכנוולד יש גרסאות רבות ולעתים סותרות : לכל אחד קיבוץ בוכנוולד שלו . במשך שנים הוחזק היומן בטעות כיומנו האישי של אברהם גוטליב וכך קוטלג בארכיון, אבל התבוננות מקרוב במסמך אינה מותירה מקום לטעות : זו יצירה של קבוצה . העובדה שיומן זה לא תורגם במלואו ולא פורסם כיצירה שלמה הייתה כאש בעצמותיי . מהרגע בו ראיתי לראשונה את היומן ביקשתי להביא לפרסומו . היו כמה אתגרים בדרך . המשוכה הראשונה הייתה הלשונית . פריצת הדרך הגיעה כאשר יאיר יבין, מנהל הקהילה של נצר סרני, נכנס לתפקידו . יאיר, שהוא איש חינוך והיסטוריון בהשכלתו, תפס מייד את חשיבותו של המסמך ומימן את עלות התרגום . משימת התרגום הופקדה בידיה המיומנות של רחל שליטא, שפענחה את כתב היד ומצאה פתרונות יצירתיים בתרגום המסמך הרב-לשוני והפוליפוני . אתגר אחר היה למפות ולזהות את חברי קיבוץ בוכנוולד, שמנה למעלה מארבע מאות חברות וחברים . המצרים הקדמונים האמינו שאמירת שמו של אדם שנפטר מן העולם מחזירה אותו לחיים . כך הרגשתי כשליקטתי מן היומן וממסמכים אחרים את שמותיהם של חברי הקבוצה והצלבתי אותם עם מידע מארכיונים בארץ ובעולם . לעתים מצאתי שם פרטי, ולעתים רק אות . לעתים,
|
|