|
|
עמוד:14
ישראל קסוטו - גוני בן 14 " . הדמיוןמוֹרֶה יוֹרֵׁד" 6 השורה השביעית נפתחת בחרוז בלתי מדויק והזהות במספר ההברות ORE,המעטהבו הצלילי בין שתי המילים, החרז גיבור השיר,מצויבהשכך מודגשת המציאות השלילית . השם לפועלביןיםקושר . מציאות העומדת בסימנה של ירידה שהאווירה השלילית הולכת ונבנית בשיר מראשיתו,אני מבקשת לטעון כאחד, בשתיגיעה לשיאה, מבחינה תוכנית ופרוזודיתמ", והיאחֲשׁוּכָּה הַכִתָּה" מו נחתםיעשםהשורות האחרונות . זאת בשל האפקט העז שמותיר חרוז הסיו הבחירה לחרוז בין מרחב המזוהה עם . "קֶבֶר אַחִים . . . בַחֲדַר הַמוֹרִים" : השיר חיים, מרחב שיש בו, על פי רוב, דינמיות, תנועה וקול אנושיים, עם מרחב המייצג סטטיות ודממה, מעלה את האפשרות שמתחת להבדלים,את ההפך הגמור, מוות הרבים יש גם נקודות דמיון . הזהות הצלילית כורכת את שני המרחבים זה בזה זהבהקשר . מתאר השירשחוויהב, לפחותומרמזת כי אפשר שאינם כה שונים מקום של דממהוא, ממש כמו הכיתה החשוכה, החדר המוריםמדגיש החרוז כי . חייםפאון, מרחב חסריקו לעומת המגוון הרחב של חזרות צליליות מסוגים שונים בשירו של ארד, בשירבולטחריזה . המצלול הבבשירה של ניסים נעשה שימוש מועט במצלול ו ת אוֹהֶבֶ תְ עֲשִי כְאִלּוּ אַ תַ וְחמש פעמים בשורה השלישית T" הוא החזרה על הצליל בשיראת מרכזיותה של הנמענתמדגישהו" . אני סבורה שחזרה צלילית ז ת ירוֹ ט סְ , "תעשי", "את" ו"אוהבת",ואת מינה, נקבה . שלוש מבין חמש המילים במשפט ( Tטרפ החוזרכל מופעיו של הצלילב,יתרה מזו . מתייחסות באופן ישיר לנמענת כיוון . נקבהלשוןשלצורן דקדוקיהוא חלק מלמופע הראשון במילה "סטירות" ) שחזרה צלילית זו היא החזרה האינטנסיבית ביותר בשיר וכיוון שהיא מרוכזת כל כולה בשורה אחת בלבד, הרי שהיא מושכת את האוזן ובעקבותיה את תשומת מוקד השיר, לא בכדי היא בולטת גםאפואהיאשלוששורה . זוהלב לשורה את המחירהמשפט,תוכנו שלשעולה מבאורכה . המצלול מדגיש את האבסורד עליה לנהוג בניגוד לטבע . יעלהכדי שבעתיד שכרההכבד שנדרשת המורה לשלם , על האבסורד המשתמע ממנה, עולה ביקורת נוקבת כלפישלוששורהמ . האנושי חרוז בלתי מדויק,ב , בו מופיע החרז בסופי המילים הנחרזותשבניגוד לחרוז המדויק 6 " לפחות איבר אחד מסתיים בצליל שאינו מופיע באיבר השני",חרוז מודרניסטי . ) 730 : 1791הרושובסקי (
|
|