|
|
עמוד:8
ישראל קסוטו - גוני בן 8 בשני השירים המצוקה באההשיר "הבטחה" . פותחששמשתמע משמו של הקובץ בַמַחְסָּנִית אֵׁין מַסְפִיקלידי ביטוי באמצעות ביטויים המנכיחים אלימות פיזית : " סְטִירוֹת""" ( "מנוחת הלוחם" ) ,מָּחָּר שׁוּב יְנַסֶה לִתְפס אֶת הַמִשְׁלָּט", "תַחְמשֶׁת ) . " ( "הבטחה שירי ובין המשורר והמשוררת עצמם, - למרות הזיקה בין המושא הפנים וניסיםבשני השירים לא נעשה שימוש בגוף ראשון . ארד משתמש בגוף שלישי זכר מקובל",בניגוד לפרוזהבשירה,שהם,טועןעם זאת, כפי ש . בגוף שני נקבה בסיטואציית האמירה עשוי להפוך עצמו לאובייקט בסיטואציהשה'אני' המדבר אפשרמכאן, שלמרות ההרחקה בגוף הלשוני, ) . 14 : 8891שהם" ( פרתוהמס בגוףכותביהםהדברים המתוארים בשני השירים מוכרים ללהניח שבהחלט . , בהיכרות אינטימיתראשון מהותיים בין שנילצד נקודות הדמיון שנמנו לעיל יש גם הבדלים וך בחינה של שלושהתמרכזייםהההבדליםיציג אתמאמרה . הטקסטים . מנותייםואזמן, מרחב ואמצעיםפרמטרים : זמן כאמור, החוויה העומדת במרכזם של שני השירים היא חוויה של קושי מבחינתו הטקסטים גםבשניכמו כן ישהווה . בקושי זהממוקםעל ציר הזמן,של המורה . העגוםמצבהלשיפורפייהיהתבוננות אל העתיד מתוך צ מורה המובס כאןהמתמקד בתיאורהואשירו של ארד נטוע בהווה ו . לכאורה מציע השיר תקווה לשינוי במצב זה,מוֹצֵׁא,יוֹרֵׁד,יוֹשֵׁׁב, יוֹדֵׁעַועכשיו : כיוון" . אֲבָּל מָּחָּר" – מופיעה עם המעבר מלשון הווה ללשון עתידהתקווה ,פייה לשינוייצאצל הקוראנוצרת"אֲבָּלנפתח במילת הניגוד "המילוליהצירוףש תבניתמבוססת גם על כך שפייה למשהו טוביהצ . להטבה במצבו של המורה הרוחעםחלף של הרומןמשפט הסיום המוכראתתהדהדמ"אֲבָּל מָּחָּרצירוף "ה מילות הנחמה, ) 1969 "After all, tomorrow is another day" ( Mitchell . או'הרהוהעידוד שאומרת לעצמה הגיבורה, סקרלט של ממש,לא צפוי שינויפדנית בטקסט חושפת כי בפועלקאלא שקריאה גם מחר תהיה חווית ההוראה חוויה של מלחמה, גםודאי שלא שינוי לטובה . , "ינסה", ולא בהכרח יצליח . מן"שׁוּב יְנַסֶה לִתְפס אֶת הַמִשְׁלָּטמחר המורה "
|
|