|
|
עמוד:11
ילקוט מורשת דבר העורכות 11 האוכלוסייה הייתה להיוודע לגורלם של בני משפחה . חברי תנועות הנוער קיימו קשרים עם גופים שפעלו בשווייץ ועם הנהגותיהם ביישוב, וכמובן מידע חשוב הובא מהמזרח בידי הקשרים והקשריות . כך אפשרו דרכי הקשר הללו לנצורים בגטו להתגבר על רגשות הבדידות וההדרה ולהתחיל בהכנות להתנגדות . גם לאחר הריסת הגטו וגירוש האחרונים שנותרו המשיכו מנהיגי המחתרת בצד הארי לאסוף מידע ואף שלחו ארצה בקשה להזהיר את יהודי בלגיה, הולנד וצרפת שצפוי להם גורל דומה לגורל יהודי פולין . החלק השני עמידה ומרד פותח במאמרו של אבינועם פת "המאבק על הזיכרון : ציונים, בונדיסטים ומשמעות מרד גטו ורשה בזיכרון ההיסטורי", שעוסק בזיכרון של העולם היהודי ובדרכו, בארגון היהודי הלוחם, אשר היהודים עצמם לא האמינו שיהיה אפשר באמצעות עט, מברשת או קול להמחיש את חוויותיהם במלואן . ואולם גם לפני קבלת המידע המדויק על המרד, החל תהליך של האדרת הגבורה, וכך אִפשר לקהלים שונים לדמיין את עצמם במצב דומה באמצעים אומנותיים שעזרו לעצב זיכרון קולקטיבי של השואה בימות המלחמה ואחריה . בו בזמן הזדרזו מנהיגים פוליטיים בתנועותיהם, דוגמת בונד והתנועות הציוניות, להתפלמס על גיבורי המרד ועל המשמעויות הפוליטיות והאידאולוגיות האמיתיות שלהם . במאמר זה אבינועם פת בוחן את דרכי עיצוב הזיכרון הקיבוצי בזמן המלחמה ואחריה, באמצעות הדינמיקה של דו"חות ועדויות שנבעו מתוך הגטו ומסגרות פוליטיות ודתיות שהשפיעו על הפרשנות של משמעות המאורע מייד אחרי התרחשותו . מאמרה של אגניישקה הסקה "לברוח מפה ! ההתנסות בתעלות במרד גטו ורשה" מתאר את שהתרחש בתעלות הביוב הסמוכות לגטו בתקופות קיומו . בזמן הגירוש הגדול של קיץ 1942 היו התעלות לערוץ הברחת אנשים, ובהם ילדים קטנים, ומאוחר יותר שימשו מאוד את ארגוני המחתרת . אלו נעזרו בו לצורכי הברחת נשק הן לפני הלחימה והן בימי המרד עצמו בניסיונות הימלטות מהגטו הבוער . המחברת מתארת את התנאים הקשים ששררו בתעלות ואת הניסיונות הנואשים של שרידי הלוחמים ושל יהודים אחרים . מקרב האוכלוסייה האזרחית היהודית היו שניסו להסתתר בתעלות הביוב ולמצוא באמצעותן דרך לשרוד . תעלות הביוב של ורשה, אשר אגניישקה הסקה מתמקדת בהן, היו לחלק חשוב ביצירת הנרטיב בתר-מלחמה של מרד הגטו והנצחתו, ובמאמר זה הסקה מתייחסת גם לדימויים המעוותים של תופעה היסטורית חשובה זו . ברברה אנגלקינג מתארת במאמרה את הבונקר של משפחת קוצ'ר ( Kuczer ) , שעליו כתבה על בסיס תערוכה חדשה אשר הוקמה במוזאון היהודי בוורשה . בתערוכה מוצגים חמישה שוכני חורבות יהודים, המייצגים לקורא מאות יהודים שהמשיכו בוודאות להסתתר בין חורבות הגטו, מקצתם עד דצמבר 1943 . לאחר הגירוש הגדול
|
|