|
|
עמוד:9
ילקוט מורשת דבר העורכות 9 בחיפזון את דירותיהם . בסיום שלב העקירה נוצר תחום גטו צפוף מאוד, וראשיתה של בנייה ברחובות שונים התמיהה את היהודים, אך עד מהרה הם הבינו שהמטרה היא לבודד אותם ולהדירם מכל קשר עם החוץ . החומה שכלאה את יהודי ורשה הושלמה ונסגרה בנובמבר 1940 ; בין חומותיה הצטופפו אז כ- 460 אלף איש . בתקופת קיומו של גטו ורשה ( נובמבר 1940 - מאי 1943 ) נפטרו מאות אלפי יהודים מרעב וממגפות, באקציות ובגירושים למחנה המוות טרבלינקה . לאחר נפילת ורשה שבו אליה מרבית מנהיגיהן של תנועות הנוער הציוניות, שנמלטו מזרחה עם פרוץ המלחמה, כדי לעמוד כחלוצים לפני המחנה ולרכז מחדש את חניכיהם בתנועה, תוך כדי שימת דגש על הפעילות החינוכית, להבדיל מרוב המנהיגות הפוליטית הוותיקה, שנמלטה עם פרוץ המלחמה ולא שבה . ההתרחשויות במזרח אירופה, אשר שמעו עליהן בוורשה מפי רשת הקשרים שאורגנה במהירות, והרדיפות וההרג בוורשה עצמה פקחו את עיניהם של הצעירים להבין את גודל האסון הצפוי לאוכלוסייה כולה . לאחר הגירוש הגדול למחנה ההשמדה טרבלינקה — באקצייה שהחלה ביולי ,1942 נמשכה לסירוגין יותר מחודשיים ובה גורשו יותר מ- 300 אלף יהודים — החלו תנועות הנוער להתארגן לקראת הקמת כוח לוחם והתקוממות בתוך הגטו, שכמה מן המאמרים בקובץ זה עוסקים בה . את המרד הנהיגו תנועות הנוער הציוניות, בונד וחברי התנועה הקומוניסטית, שהתאגדו למחתרות אי"ל ואצ"י, והוא היה להתקוממות נרחבת של האוכלוסייה היהודית שעוד נותרה בגטו . הפרופ' ישראל גוטמן, שאנו מקדישים לו את הקובץ הזה במלאת עשור לפטירתו, היה אחד הלוחמים הצעירים שהשתתפו במרד, לאחר שאיבד את משפחתו, ובה אחותו הצעירה, שנרצחה עם חבריה מבית היתומים של הד"ר יאנוש קורצ'ק וסטפניה וילצ'נסקה . ישראל גוטמן שרד את טרבלינקה ואת אושוויץ ואף היה חבר במחתרת הבין-לאומית שהוקמה במחנה, הוא עמד בצעדת המוות האיומה ועלה לישראל . כאן היה הניצול לחוקר נודע של תקופת השואה והקים דורות של תלמידים . ישראל גוטמן היה בין מקימי מורשת בית עדות על שם מרדכי אנילביץ‘, ובין מייסדי ילקוט מורשת לחקר השואה . הפרופ' יהודה באואר, עמיתו וחברו ביד ושם ובאוניברסיטה העברית בירושלים שנים רבות, כותב בפתח הקובץ דברים לציון יום הולדת מאה לישראל גוטמן ולזכרו במלאת עשר שנים לפטירתו . בקובץ הנוכחי מובאים מאמרים שעוסקים ביהודי גטו ורשה, והוא מאיר פינות עלומות למדי בתולדות הגטו, דוגמת הצבת זרקור על האסירים היהודים בכלא פאוויאק ( בפולנית : Pawiak ) האימתני ; על יחס הפולנים כלפי היהודים ; על המחתרות שקמו ללחום על כבודו של העם היהודי ; מאמר על תעלות הביוב ועל
|
|