|
|
עמוד:14
14 שי סרוגו ילקוט מורשת לדוגמה כותרות המשנה בספרם של מיכאל מולכו ויוסף נחמה על הקהילה היהודית בסלוניקי היוונית מהדהדות את עולם המונחים של ההיסטוריוגרפיה הציונית : "אסון רודף אסון" ( על פי אסכולת ירושלים, ייסורי הגולה ) , "במקום היהודים באו הפליטים" ( מדיניות לאומית מכוּונת להדרתם של היהודים מעמדות כוח, לניכור הדדי ולעימות כלכלי בין מיעוט יהודי לחברת הרוב הנוצרית ) , "המדיניות הפנימית של הקהילות" ( פוליטיקה יהודית פרו-ציונית ואנטי-אסימילטורית [ נגד התערות ] ) , "אנטישמיות 8 בלי מסווה" ( רדיפות מטעם מדינת הלאום, ערעור הביטחון הפיזי ) . מצטייר כי עימות תמידי היה המאפיין המרכזי של מערכת היחסים בין חברת 9 יצחק רפאל מלכו, משכיל ציוני הרוב היוונית למיעוט היהודי בסלוניקי היוונית . שעלה לפלשתינה בקיץ 1919 ועקב אחר תרומתם של חלוצים סלוניקאים לכיבוש 10 את האירוע המכונן בהיסטוריה הים בפלשתינה המנדטורית, רואה בפרעות קמפבל המקומית והלאומית הציונית . "ביום זה בא הקץ לשאננות והוטל הגורל . יהודי 11 סלוניקי הרגישו בבשרם את צרת הגלות" . תקרית אנטישמית זו הייתה הסיבה, כך בהיסטוריוגרפיה היהודית של יהודי סלוניקי, לגל הגירה גדול של אלפי יהודים, ובהם עשרות משפחות של פועלי נמל ש"עלו בחומה", כלומר אימצו את הפעילנות הציונית, ובמחצית הראשונה של שנות השלושים של המאה העשרים עלו לארץ ישראל . בה בעת נחרץ גורלם של אלו שנשארו בסלוניקי . לפי האסכולה הירושלמית, האסון הדמוגרפי של היהודים בסלוניקי — 96 אחוזי השמדה ( כ- 49 אלף נספים בשואה ) — הוסבר לא כסטייה מחיי היום-יום אלא כאסון אחרון ברצף של אסונות שקדמו לשנות מלחמת העולם 12 השנייה והתרחשו בסלוניקי . בעשורים האחרונים ראו אור מחקרים שחשיבותם במעבר משיח פנימי סלוניקאי 13 טבוע באידאולוגיה ציונית לשיח אקדמי מתחום ההיסטוריה החדשה, החברתית . המיזוג בין שיטה מדעית ובין הנחות יסוד מהכיוון החברתי החליף את סיפר ההדרה החד-ממדי והבכייני אשר הציעה האסכולה הירושלמית בסיפר שהציב את פועלי הנמל היהודים כקבוצה דינמית אשר המשיכה להשפיע על עיצובה של ההיסטוריה 14 המקומית גם בסלוניקי היוונית . במחקרי על פועלי הרציפים בין שתי מלחמות העולם מתברר כי ההלניזציה של שוק העבודה, כלומר התאגדויות על בסיס מעמד חברתי-כלכלי ( ארגוני מעסיקים ואיגודים מקצועיים ) , יצרה בסיס לכינונה של שותפות מעמדית בין פועלים יהודים 15 לפועלים יוונים, וביטוייה של חוויה זו היו ברציפים ובמאבקים כלכליים משותפים . במחקרה של הדר על מגדר והמשפחה היהודית בשכונות הפרוורים שהתגוררו בהן גם פועלי נמל נמצא כי בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים שיתפו פעולה יהודים ופליטים משכונות העניים נגד העירייה והמושל כדי לפתור בעיות עירוניות 16 ולכן ממבט "מלמטה" מתברר כי יהודים, יוונים סלוניקאים ופליטים משותפות,
|
|