|
|
עמוד:12
21׀חלק ראשון : מבוא בתחילת כל פרשה כתב המחבר שיר פיוטי מחורז, לרוב בן 10 - 12 שורות, הפותח במילה 'מרשות' ומסתיים בציטוט פסוק מהכתובים . לאחריו צוטט קטע ממדרש אגדי לפסוק זה, הפותח במילים 'זה הוא שאמר הכתוב' ומסתיים בקישור לפרשה ( כמקובל 4 לאחר מכן מובאים דרשות ופירושים לפסוקי הפרשה כסדרם . במדרשי אגדה ) . לעיתים קרובות הובאו דרשות חלופיות לאותו ביטוי מכמה מקורות, כאשר בפתיחת המקור החדש הוסיף המחבר את המילים 'דבר אחר' . בסוף המדרש צורפו דרשות ופירושים 5 להפטרות . מקורותיו העיקריים של דרש המזהיר לספר דברים הם מדרשי ההלכה התנאיים, ספרי 7 שנתחבר במחצית 6 ומדרש החפץ לר' זכריה בן שלמה הרופא,דברים ומכילתא דברים, 8 בנוסף לכך ציטט המחבר תדירות מקורות אחריםהראשונה של המאה החמש-עשרה . מספרות חז"ל וכן קטעים נרחבים ממדרש מאור האפלה ( נור אלצ'לאם ) לר' נתנאל בן ישעיה שנתחבר במאה הארבע-עשרה, מדרש הבֵאור לר' סעדיה בן דוד אלד'מארי שנתחבר במאה 10 בד בבד שילב גם פירושים עצמאיים משלו, בנושאים 9 וספרים נוספים . החמש-עשרה, תוכניים ולשוניים . בדרך כלל לא נקב המחבר בשמות המקורות שאותם ציטט . בפירושו לדברים הזכיר פעמים 4 כפי שציין מרגליות, קטלוג, עמ' ,28 את ההשראה לתבנית זו קיבל בעל דרש המזהיר ממדרש הגדול שנקט אף הוא תבנית זו . אומנם בדרך כלל מספר השורות של הפתיחה הפיוטית במדרש הגדול הוא 20 - ,23 דרשות 'זה הוא שאמר הכתוב' במדרש הגדול ארוכות יותר וכוללות לעיתים קרובות כמה חלופות, ומשפטי הסיום החוזרים לפסוק הפתיחה במדרש הגדול עקיבים ומובחנים יותר . לראיות על שימושו של דרש המזהיר במדרש הגדול ראה להלן סעיף ג . 5 בכ"י לונדון, הכולל כאמור מדרשים לחומשים ויקרא - דברים, הובאו לאחר סיום המדרש לספר דברים ( 190 ע"ב ) פירושים להפטרות מפרשת ויקרא ואילך, ואחריהם פירושים להפטרות המועדים . גם במדרשים תימניים אחרים, דוגמת שואל ומשיב, הועתקו הפירושים להפטרות בסוף כתב היד . במדרשים אחרים, כגון מדרש הבאור הועתקו הפירושים להפטרות בכתבי היד שהגיעו לידנו בסוף כל פרשה . 6 בדרש המזהיר לספרים ויקרא ובמדבר אחוז הציטוטים מהספרא ומספרי במדבר קטן יותר . על שימושו הנדיר בספרי זוטא במדבר ראה לעיל בפתח דבר . 7 על שימושו הנרחב של דרש המזהיר במדרש החפץ כבר הצביעו מרגליות ולנגרמן במחקריהם הנ"ל . 8 מדרש החפץ יצא לאור על ידי מ' חבצלת . בחיבורי זה נעזרתי בנוסף למהדורתו גם בכ"י אוקספורד 2492 על פי הצילום במכון לתצלומי כתבי היד בספרייה הלאומית בירושלים מס' 22204 ( כתבי היד המרובים שנשתמרו ממדרש החפץ משופעים בחילופי נוסחאות ; לדוגמה של חילופים בעלי משמעות, שלא צוינו במהדורת חבצלת לספר שמות, ראה מאמרי, מדרשי תימן, עמ' 37 ) . 9 לא מצאתי זיקה בין דרש המזהיר ובין ילקוט מדרשי תימן שהוציא ורטהיימר ( לסקירת ביקורת של חיבור זה ראה חבצלת, ילקוט מדרשי תימן ) , ומדרש שואל ומשיב שהוציאו מ' חבצלת וי' טובי ( לסקירת ביקורת של חיבור זה ראה שלוסברג, תוספת ) . 10 בשיר הסיום ( ל 189 ע"ב ) רמז המחבר כי בחיבורו נעזר בחמישים ספרים : 'רבה מלאכת מי הוא אחז קצות החבל, חבל חמשים אמה, קיפל וניתק כבל, כבל שלישי העיר שילח, כללם סיכל, סיכל עלי ראש שעיר, דמטא עלוהי ערבא' .
|
|