|
|
עמוד:221
[ 221 ] א ל ו ה י ם א י נ ו א ל ו ה י מ א בית מקרא סח / ב ( תשפ"ג ) תפקיד המילית מ' . אך אין לשלול את האפשרות שהמילה 'מֵרַחֵם' מתכוונת בפשטות למקור הילד ברחם . זהו פתרון נוח יותר מבחינה דקדוקית מאשר ההצעה של צורת מקור נטוי עם תחילית מ' ; על פי קריאה זו חלוקת השורות תהיה : "התשכח אשה / עולה מרחם / בן בטנה" . התוצאה של קריאת הפסוק באופן זה מערערת על ההצעה של טריבל, המעמידה את המילים רחם ורחמים בקשר סמנטי, הרומז לכאורה לטיב האימהיות בכלל, ולאימהותו של אלוהים בפרט, דרך משחק המילים לכאורה 26 כאמור המילה רַחֵם עשויה לייצג רחם בלבד ; אך גם בין רַחֵם ( כרחמים ) ורֶחֶם . אם לא, נראה שהפסוק אינו מאדיר את טבעה הרחום של האימהוּת האנושית, אלא דווקא מצביע על הריאליה שבה, ובכך, שוב, מערער על החלוקה המגדרית הבינארית . השאלה אינה מובילה לתשובה המתבקשת "לא, אֵם אינה יכולה לשכוח את הילד שלה", אלא להיפך, התשובה היא "כן — אֵם אכן יכולה לשכוח את בנה" . אלוהים, לעומת זאת, לא ישכח את ישראל . אלוהים אפוא מתעלה על האֵם . והוא אינו אֵם . 4 . ובכל זאת — ריבוי רמיזות נשיות בישעיה בתגובה למאמרו של קליינס, התפרסמה ביקורתה של האנה לולנד-לוינסון, שטענה שקליינס מתעלם מעשרות שנים של דיונים ומחקר שפיתחו את הכלים המתודולוגיים הפמיניסטיים ודייקו את רעיונותיהם של טריבל וחוקרות וחוקרים 27 הביקורת כלפי קליינס טענה שבניסיונו אחרים בני הגל הפמיניסטי השני . לישראל, עמ' 301 . 26 טריבל, אופי האל, עמ' 368 – 369 . וראו את ממשיכיה : סווידלר ( הצהרות, עמ' 31 ) הטוען שצורת הרבים של המילה רחמים לעומת רחם נועדה להרחיב את ההתייחסות לרגשות חמלה ואכפתיות המעוררים אסוציאציה אימהית ; טריאן ( גבריות ונשיות, עמ' 151 ) טוען שבאומץ רב העברית המקראית מייחסת לאלוהים את החוויה האנושית של אימהות, ומשווה את האל לאֵם שאינה יכולה לשכוח את ילדה ; ראו גם : הדיון של סמית ( אלוהים כאם, עמ' 56 - 58 ) בשאלה האם אפשר לזהות את אלוהים כאם, לאור מאפייניו וחזותו הנשיים . ראו לעומת זאת את ביקורתו של גרובר ( אימהוּת האל, עמ' ,252 ולעיל, הערה 8 ) על שימוש באטימולוגיה עממית בפירוש זה של טריבל . 27 לולנד-לוינסון, תגובה לקליינס, עמ' 201 . לדוגמאות נוספות של קריאה פמיניסטית העוסקת בזיהוי מין האל ראו : דאלי ( מעבר לאל האב, עמ' 16 - 22 ) הטוענת שזיהוי אלוהים כזכר תרם לשימור עמדת כוח של גברים בחברה ; רות'ר ( סקסיזם, עמ' ,47 53 – 54 ) המניחה ששימוש בדמותו ובשמו של אלוהים היווה אמצעי להצדקת שליטה פטריארכלית, וכן
|
|