|
|
עמוד:220
[ 220 ] ג י ל י ק וג ל ר בית מקרא סח / ב ( תשפ"ג ) 22 האמירה אך אין הכרח שאלוהים הוא בעל הרחם, או שהרחם מיועד להולדה . עומדת בתוך הקשר המתאר את חוסר יכולתם של אלי בבל, בל ונבו, לשאת את נתיניהם בשעת המשבר : "כרע בל קרס נבו היו עצביהם לחיה ולבהמה נשאתיכם עמוסות משא לעיפה" ( מו 1 ) . הנביא מספר שגם הבהמות, נושאות הפסילים, כורעות וקורסות תחת משאם, ובעקבות כך האלים-פסילים, וגם הבהמות, נופלים כולם בשבי : "קרסו כרעו יחדו לא יכלו מלט משא ונפשם בשבי הלכה" ( פס' 2 ) . בניגוד לאלים המועמסים והנשואים, אלוהים נושא בעצמו את ישראל לאורך חייהם, מימי עיבורם ברחם . יתר על כן, הנשיאה ממשיכה עד זקנה ( פס' 4 ) , רמז לתמיכה בעם גם בהיותו חסר אונים . מכאן לא ברור שלאלוהים יש רחם, ולא ברור שהרחם נועד להולדת העם, אלא לנשיאתו . נשיאת העם מתארת תמיכה ועמידה בסבל, בניגוד לאלי בבל הכושלים . במופע אחר של התייחסות לאֵם אנושית, הטקסט מדגיש שאלוהים מתעלה על האֵם . כך עולה מן השאלה הרטורית לגבי מחויבות האם לילדהּ : "התשכח אשה עולהּמרחם בן-בטנה גם-אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך" ( יש' מט 15 ) . הפסוק מכריז שאלוהים לא ישכח, בניגוד לאֵם ( "אישה", השוו : מה 10 ) העלולה 23 המסר ברור, על אף שחלק ממילות הפסוק קשות לפענוח . במיוחד קשה לשכוח . הצורה מֵרַחֵם, המפורשת לרוב כצורת מקור נטוי בבניין פיעל, בהתאם לתיבה בתה"ש ( ιασῆελἐ ) . מילת היחס מ' יכולה להצביע על מושא השכחה : "התשכח 24 קריאה זו עדיפה לדעתי על ההצעה שמדובר אשה עולה מלרחם בן-בטנה . . . " . בתיאור סינקדוכי ( איבר המייצג את הכלל ) עבור אישה ( השוו : שופ' ה 30 ; 25 משום שקריאה זו אינה מסבירה את והמינוח 'רחמת' לאישה במצבת מישע ) , 22 לעומת טריבל ( אלוהים והרטוריקה של המיניות, עמ' 28 ) המוצאת בפסוקים האלה הצהרה כמעט מפורשת שלאלוהים יש רחם . וראו גם וודס ( דימויים אימהיים, עמ' 90 ) וכן לולנד- לוינסון ( מגדר באל, עמ' 158 ) , הסוברת שהאמירה ביש' מו 3 מייחסת לאל בטן ממש, ופייק ( רחם, עמ' 323 - 327 ) המייחסת לאמירה בישעיה משמעות שלפיה שלב הבחירה מתרחש בהיות האנשים בבטן או ברגע לידתם . 23 והשוו לתיאור הכלה הצעירה ביחסיה עם עדייה אצל ירמיה : "התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר" ( יר' ב 32 ) . פאול ( ישעיה, מקרא לישראל, עמ' 299 ) סובר שחותמה של נבואה זו מירמיה ניכרת בישעיה מט, בהתייחסות הדומה לאישה צעירה המסוגלת לשכוח את היקר בעיניה . בשני המקומות אלוהים מגלם ניגוד לנטיית השכחה של האישה . 24 או כאמירה מקבילה לשכחה . ראו “Can a woman forget her nursing child or : NRSVue show no compassion for the child of her womb ? ” 25 ראו : גרובר, אימהוּת האל, עמ' 355 – 356 ; פאול, ישעיה מ – סו, עמ' 334 ; ישעיה, מקרא
|
|