|
|
עמוד:218
[ 218 ] ג י ל י ק וג ל ר בית מקרא סח / ב ( תשפ"ג ) המתחקה אחר הייצוגים של אלוהים, ואחר משמעות השימוש בייצוגים האלה בשיח התיאולוגי של שלהי ימי גלות בבל . הדיון כאן יציע בחינה נוספת של דימויי האימהות והנשיות בישעיה מ – סו, ויערער על ההשערה שאלוהים מוצג בטקסט כאֵם רחומה . 3 . אלוהים אינו אֵם בנבואות ישעיה דיויד קליינס פרסם בשנת 2021 סקירה של למעלה מעשרים אמירות וביטויים במקרא שפרשנים מוצאים בהם ייחוס של תכונות נשיות ועשייה נשית לאל ; מתחומי הלידה ( במ' יא 12 ; דב' לב 18 ; יש' מב 14 ; מה 9 - 10 ; סו 9 ; איוב לח 8 - 10 ; לט 1 ) , המיילדוּת ( תה' כב 10 - 11 ; עא 6 ; איוב לח 8 - 10 ; לט 1 ) , טיפול בילדים ( יש' מט 15 ; מו 3 - 4 ; הושע יא 1 - 4 ; תה' קלא 2 ) , ופעילות משק בית ( בר' ג 21 ; יח' לו 25 ) . הוא חתם את סקירתו בקביעה שאף אחד מהמופעים המזכירים מעשה אימהי אינו מתכוון להציג את אלוהים כנשי או כנקבי, ואף לא כבעל מהות אימהית, אלא משמשים לצורך ייחוס תכונות מסוימות לאל, 18 כך למשל, יש לקרוא את דימוי היולדת, בלי לזהותו עם מושא ההשוואה . שהוזכר לעיל, "כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד" ( יש' מב 14 ) , על רקע התיאור שאלוהים " . . . כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה . . . " ( פס' 13 ) . שני הדימויים נועדו להמחיש את עוצמת פעולתו העתידית של אלוהים . אך כפי שאלוהים אינו לוחם ( שהרי אין מדובר בלחימה ) , כך אין הוא יולד, ואין כאן התרחשות 19 שימוש בדימוי היולדת מוכר מתיאור הסערה של לידה, או יצירת דבר חדש . 18 קליינס, לשון נקבה כביכול, עמ' 248 . ראו בעניין זה גם את עמדתו של ברטלר ( מטאפורות לא תואמות, עמ' 115 - 118 ) בעניין המטאפורות המיוחסות לאל בישעיה השני והשלישי . ברטלר טוען שגיוונן הספרותי של המטאפורות נועד להדגיש היבטים בטבעו של האל ולא בתכונותיו הפיזיות, הכוללות מגדר או מין . בהקשר הזה ראו את דיונן של דסקמפ וסוויטסר ( מטאפורות לאל, עמ' 215 - 235 ) בדבר הפן הלשוני-קוגניטיבי של ביטויים אנתרופומורפיים בשיח התיאולוגי . 19 קליינס, לשון נקבה כביכול, עמ' 234 . לגישה דומה להבנת דימוי היולדת בישעיה השני ראו : שורס, סוגות בישעיה, עמ' 91 – 92 ; דאר, כגיבור-כיולדה, עמ' 560 – 571 . ראו גם : צ'יילדס ( ישעיה, עמ' 333 ) המשווה את תיאור אלוהים היולדת לדימוי האל הלוחם, ולעומתו את עמדת לולנד-לוינסון ( תגובה לקליינס, עמ' 215 ) הטוענת שהבחירה לתאר את אלוהים כיולדת נועדה לייחס לאל תכונות המתקיימות על ידי נשים בלבד . ראו : קרא-איוונוב קניאל ( לידה, עמ' 180 - 182 ) המביאה את מאפייני האל המוליד על פי חז"ל והזוהר כביטוי להבטחת גאולה עתידית .
|
|