|
|
עמוד:217
[ 217 ] א ל ו ה י ם א י נ ו א ל ו ה י מ א בית מקרא סח / ב ( תשפ"ג ) היה שלב בהתפתחות התיאולוגית והאידיאולוגית של אמונת המקרא . היו שהסבירו שהחשיבה הדתית כבר לא יכלה להסתפק בזהות החד מגדרית שיוחסה 13 או שהתיאולוגיה עברה שינוי שבבסיסו אלוהות חסרת באופן מסורתי לאלוהים, 14 אחרים טענו שהשילוב של אב ואם מגדר, העומדת מעל ומעבר לשני המינים . בדמות האל בימי שיבת ציון היווה פירוש עדכני לרעיון צלם אלוהים כחלק 15 הסבר מאמונה חדשה באשר למקומה השווה של האישה במעשה הבריאה . דומה גרס שהדימוי האימהי נועד לקדם דמות מאוזנת של אלוהים שהייתה נחוצה בתקופת משבר וחוסר יציבות, כשהיה צורך לבשר על דבר קיומה של 16 חמלה אלוהית לצד זיהוי האל כמקור סמכות וענישה . המסקנות לגבי טיבו החומל של אלוהים כפועל יוצא של מהותו הלכאורה אימהית משקפות התייחסות קטיגוריאלית, מגדרית-בינארית, באשר למאפיינים ותפקידים הוריים . זאת על אף שהמציאות מוכיחה שאימהוּת אינה חפה ממצבים של נטישה, שיפוטיות, קנאה, נקמה ואלימות, כפי שמלמדת גם הספרות המקראית, בפרוזה ובשירה . התייחסויות כמו : בשמ"א א 28 ; מל"א ג 26 ; מל"ב ו 28 - 29 ; איכה ד 4 - ,10 על אף שוליותן, קוראות תיגר על הדיכוטומיה המגדרית המזהה עם האֵם דאגה וחמלה, לעומת קשיחות וקפדנות עם האב . ואכן, דמות האל ההורה עומדת לא פעם כשילוב בלתי נפרד של חמלה ( למשל : יש' סב 11 ; סג 8 - 9 ; הושע יא ,1 3 - ,4 8 - 9 ) , לצד טינה ונקמה ( יש' סג 10 ; הושע יא 5 - 7 ) . ככאלה, הטקסטים עשויים להעלות את האפשרות שהאל משלב תכונות של אב 17 או שהתנהגותו משקפת תכונות הוריות ללא קשר למין ומגדר . ההשערות ואם, הללו כמובן אינן שייכות לשיח אונטולוגי לגבי קיום האל ( כלומר מהו האל, האם הוא זכר או נקבה, ואם הוא קיים ) , אלא עומדות בממד האפיסטמולוגי, 13 כך גרובר, לעיל הערה 9 . לולנד-לוינסון מדברת על המבט הייחודי של ישעיה מ – סו, החורג מהתפיסה הרווחת במקרא המזהה את אלוהים כיישות זכרית ( מגדר באל, עמ' 208 ; שפה מגדרית, עמ' 392 ) . 14 פריי, שפה, עמ' 450 ; פריימר-קנסקי, מין, עמ' 294 . 15 מידלטון, אלוהים כאם, עמ' 322 ; ספנסר, מגדר לאל, עמ' 8 . ראו בהקשר הזה את העיסוק בשנים האחרונות בתפקיד פולחן האלה בחיי הדת של קהילת יהודי אלפנטין בתקופה הפרסית : בקינג, אלפנטין, עמ' 30 – 43 ; קורנל, צלמיות אלפנטין, עמ' 111 – 132 . 16 לאו, האם ציון, עמ' 191 . מיילס טוענת שהאל הכול יכול של האבות הופך לאם מיניקה שמספקת "רחם ושדיים" . אלה מסמלים את נאמנותו של אלוהים, את חמלתו, דאגתו, והגנתו ביחסיו עם העם ( מיילס, אלוהים כאם, עמ' 45 ) . 17 ראו : ווקר, אל-אב – אל-אם, עמ' 174 – 193 .
|

|