|
|
עמוד:216
[ 216 ] ג י ל י ק וג ל ר בית מקרא סח / ב ( תשפ"ג ) עם דבריהם של נביאים קודמים שעשו שימוש במטאפורות גבריות לתיאור האל, 9 ובמטאפורות נשיות ושליליות עבור העם, ובכך התנכרו בעקיפין לקהל הנשים . נבואות ישעיה השני, לעומת זאת, ניסו לטשטש את הדיכוטומיה המדוברת על מנת לאפשר יתר הזדהות עם האל . טשטוש הדיכוטומיה נעשה למשל באמצעות ניסוח השאלה הרטורית "הוי אמר לאב מה-תוליד ולאשה מה-תחילין" ( מה 10 ) , המציגה את אלוהים באופן מאוזן לכאורה, כאבי האומה אך גם כאימו . באופן דומה, תיאור האל כאישה יולדת, "כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד" ( יש' מב 14 ) , העומד לצד תיאורו כגיבור ( פס' 13 ) , מצביע כביכול על האל כעל אֵם הלוחמת למען ילדיה . לצד אלה, האמירה שלפיה אלוהים הוא כאֵם שלא תיטוש את ילדיה : "התשכח אשה עולה מרחם בן-בטנה גם-אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך" ( מט 15 ) , רומזת למאפיינים המיוחסים לאֵם האנושית, אך המסר, לדברי גרובר, הוא שאימהיותו של אלוהים אינה מתפשרת, בניגוד לאימהות 10 אנושיות שלעתים אכן נוטשות . רבים קיבלו את התייחסותם של טריבל וגרובר המוצאת בנבואות ישעיה 11 והפנו את הדיון לשאלת מקורה של המטאפורה ייצוגים של אלוהים כאֵם, הייחודית . היו שהסבירו שהמטאפורה היא פועל יוצא של הנסיבות הפוליטיות והחברתיות של ימי יצירת ישעיה מ – סו, ימים של חילופי ממסד ושינויי מרחב גיאוגרפי . בתקופה זו, המשפחה הגרעינית הייתה המסגרת החברתית האחרונה 12 לעומת שנותרה על כנה, וככזו נבחרה לתיאורי הבטחה של ביטחון וּוודאות . התיאוריה ההיסטורית-חברתית הזו, אחרים הציעו שדימוי האל-האֵם בישעיה למסקנתה ש'רחמים' היא תכונה אימהית בלבד ( שם, עמ' 353 . ראו : טריבל, אלוהים והרטוריקה של המיניות, עמ' 34 ) . ביקורת רחבה יותר על עבודתה של טריבל אפשר למצוא אצל : מילר, דה-פטריארכיה, עמ' 609 – 613 ; ומנקובסקי, איקונולוגיה, עמ' 151 – 175 . 9 גרובר, שם, עמ' 358 . 10 גרובר, שם, התייחסויות לפסוקים המובאים ראו בעמ' 354 – 356 . ניתוח חלופי של הפסוקים יוצע בהמשך . 11 ראו למשל : רות'ר, סקסיזם, עמ' 56 ; מילר, דה-פטריארכיה, עמ' 609 – 610 ; ג'ונסון, אלוהים היא, עמ' 101 ; מיילס, אלוהים כאם, עמ' 46 ; ברונר, אמהות, עמ' 82 – 83 ; דיל, מטאפורות, עמ' 65 – 66 ; וודס, דימויים, עמ' ,87 94 ; לולנד-לוינסון, מגדר באל, עמ' ,68 ,95 100 ; מוטין-ממבי, קריאות פמיניסטיות, עמ' 611 . 12 ראו : ברונר, אמהות, עמ' 82 – 83 ; דיל, מטאפורות, עמ' 176 – 177 . ראו : מוטין-ממבי ( קריאות פמיניסטיות, עמ' 610 - 611 ) הסוקרת מספר לא מבוטל של חוקרות הסבורות ששכיחות המטאפורות הנשיות בישעיה מ – סו מעידה על מעורבות נשים בכתיבה .
|
|