|
|
עמוד:215
[ 215 ] א ל ו ה י ם א י נ ו א ל ו ה י מ א בית מקרא סח / ב ( תשפ"ג ) 3 המאמר בוחן אמירות בישעיה מ – סו הרומזות לכאורה בנבואות ישעיה מ – סו ? לאימהותו של אלוהים, וטוען שהשיח התיאולוגי המשתקף מן הדימויים אכן מעניק תפקיד אימהי ליישות כלשהי בפנתיאון, אך יישות זו אינה אלוהים . 2 . לשון נקבה בישעיה מ – סו פיליס טריבל, מחלוצות חוקרות המקרא הפמיניסטיות, הצביעה בשנות ה- ,70 על שימוש בביטויי נשיות בציור האל בספר ישעיה . לטענתה, בשלב מסוים 4 כתוצאה מכך בתודעה הישראלית נולדה התנגדות לזהות האל כזכר בלבד . אפילו הדימויים הגינומורפיים ( 'צורת אישה' ) בישעיה השני ( פרקים מ – נה ) הלכו והתפתחו, והפכו לתמונת אלוהים כאֵם אצל ישעיה השלישי ( נו – סו ) . טריבל הרחיבה את ההשערה הזו במחקר מ- ,1978 שבו טענה לקשר סמנטי בין 5 והצביעה על תכונות החמלה והדאגה כחלק מהמשמעויות של 'רחם' ו'רחמים', 6 כעשור אחר כך, מאיר גרובר אימץ את הניתוח ציור האל כאֵם נושאת ומולידה . של טריבל וביקש להסביר את הרקע להגות הייחודית והנועזת של ישעיה 7 שייחסה לאלוהים תכונות ומעשים אימהיים, תמונה חסרת תקדים מ – סו, 8 לדבריו, נבואות הפרקים הללו בישעיה נולדו מתוך פולמוס בספרות המקראית . 3 פרקים מ – סו בישעיה מיוחסים במחקר לתקופות יצירה המאוחרות לימי יצירת הקובץ הראשון של הספר, פרקים א – לט ( 'ישעיה הראשון' ) . בעוד שפרקים א – לט משקפים את הלך הרוח של ירושלים במאה ה- 8 לפנה"ס, בימי האיום האשורי, הפרקים הבאים, מ – נו, משקפים את ימי הישיבה בגלות בבבל במאה ה- ,6 ומספקים מסר של נחמה, תקווה, ושיקום לבני יהודה הגולים . קובץ פרקים זה מתאר את הריאל-פוליטיק של התקופה, ובין היתר, מייחס לכורש, מלך פרס, תפקיד מפתח בגאולה הקרבה . לעומת אלה, פרקים נז – סו בספר מעידים על היכרות עם הימים שלאחר השיבה ליהודה מגלות בבל . הפרקים רומזים לאתגרים החברתיים והדתיים העומדים בפני הקהילה בירושלים, ומוסרים נבואות לגבי שיקום ירושלים והמקדש, ותקוות אסכטולוגיות עתידיות . ראו : בלצר, ישעיה השני, עמ' 25 – 32 ; בלקינסופ, ישעיה השני, עמ' 115 – 118 ; בונרד, ישעיה השני, עמ' 316 ; קולה, ישעיה מ – מח, עמ' 19 ; גולדינגיי, ישעיה השלישי, עמ' 3 – 9 . 4 טריבל, דה-פטריארכיה, עמ' 33 – 34 . 5 טריבל, אלוהים והרטוריקה של המיניות, עמ' 31 – 59 . 6 שם, עמ' ,22 60 – 69 . 7 גרובר ( אימהוּת האל, עמ' ,353 356 - 357 ) מכנה את כל רצף הפרקים מ – סו כ- Second “ Isaiah” . 8 גרובר, שם, עמ' 353 – 354 . אם כי, ראו את ביקורתו על עבודת טריבל לגבי הניתוח האטימולוגי לכאורה הקושר בין 'רחם' ל'רחמים' ( שם, עמ' 352 – 353 ) , כמו גם באשר
|
|