״לשפוך דם חנם ולהושיע אדני לו״: טענותיה של אביגיל ומשמעותן

עמוד:14

[ 14 ] ש ר ה ש ו ר ץ בית מקרא סח / א ( תשפ"ג ) אינו פוסל לחלוטין עשיית דין עצמית . חוק גאולת הדם בתורה משקף זאת במובהק כי יש בו אמנם הגבלה של המנהג אך אין בו איסור מוחלט שלו, שהרי גואל הדם רשאי להרוג את הרוצח בשוגג ללא משפט עד שיגיע לעיר המקלט 35 יש בכך הכרה ושימור ( דב׳ יט 6 ) או אם יצא ממנה לפני הזמן ( במ׳ לה 27 ) . 36 או אף ראייתו כסוכן הצדק של זכות עשיית הדין העצמי על ידי גואל הדם, 37 נראה אפוא בעל הזכות והאחריות להרוג את הרוצח, גם אם בתנאים מוגבלים . שהחוק מציע איזון עדין בין עשיית דין עצמית לבין ענישה ממסדית . אולם, איזון זה יכול להישמר כל עוד הגוף השיפוטי עושה את מלאכתו נאמנה . כאשר המנגנונים המשפטיים אינם עומדים לרשותו של האדם גדלים הסיכויים שהוא יעשה דין לעצמו ויזכה ללגיטימציה חברתית, לא רק בהקשר של גאולת דם אלא גם במקרים אחרים . דוגמא לאהדה של המספר לעשיית דין עצמי היא בענישת אמנון בידי 38 בדומה לאבשלום, גם בסיפור שלנו מוענקת לגיטימציה אבשלום ( שמ״ב יג ) . לדוד להושיע עצמו מפני שהוא מוצג כצד הצודק לא רק בעיני עצמו ( 21 ) אלא גם בעיני הנער ( 15 - 17 ) , בעיניה של אביגיל ( 25 - 27 ) , ובעיני ה׳ שהמית את נבל ( 38 ) . אך רק דרך ההושעה העצמית פתוחה בפניו, מפני שהתשלום שדוד ביקש מנבל נטוע בנוהג המקומי והפרתו מוליכה מטבע הדברים לעשיית דין 39 אם מפני שהמנגנונים המשפטיים עצמי ולא לפנייה למנגנון משפטי ממוסד . שהיו נתונים למוסדות השבטיים סגורים בפניו כפליט אשר גם בית אביו נמלט בין המפקיד לשומר ( שמ׳ כב 7 - 8 ) . יתכן שגם חוק האישה ההרה ( שמ׳ כב 22 - 25 ) , המסדיר את הפיצוי על ידי בירור או תיווך של החברה, מהדהד נוהג קדום של ענישה עצמית שהוסדרה . 35 לגיטימציה לעשיית דין עצמי מופיעה גם בחוק בשמ׳ כב 1 - 2 וראו : כהן, חוק יהודי ורומי, עמ׳ 628 . הביטוי ׳נקם ינקם׳ בשמ׳ כא 20 - 21 מעיד אולי גם כן על לגיטימציה מסוימת לענישה עצמית . 36 ליכט, במדבר, עמ׳ 179 – 180 ; אייכלר, רצח, עמ׳ 427 . 37 ברמש, רצח, עמ׳ 23 . לגאולת דם תפקיד גם בכפרת הדם שטימא את הארץ, שאינו רלבנטי לענייננו, וראו על כך בהרחבה במאמרה של זימרן, ערי מקלט . 38 האמצעים הרטוריים המרכזיים המשמשים לכך הם עיצוב שלילי של דמותו של אמנון וכנגדו אמפתיה לתמר, ביקורת על השתיקה של דוד שהיה אמור להיענות לזעקת תמר ולהעניש את החוטא, והדגשת העובדה שאבשלום פנה לעשיית דין עצמי לאור כישלון הגוף השיפוטי לעשות צדק במשך שנתיים ימים . ראו : סמית׳, צדק, עמ׳ 153 ; גרסיאל, שמואל, עמ׳ 476 ; אמית, סיפור אמנון ותמר, עמ׳ 83 – 84 . 39 בויל, החוק של הלב, עמ׳ 415 ; אולד, שמואל, עמ׳ 299 .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא