|
|
עמוד:10
[ 10 ] ש ר ה ש ו ר ץ בית מקרא סח / א ( תשפ"ג ) 19 דרישתה של אביגיל מדוד להימנע מבוא בדמים אינדיבידואלית לחוטא . עוקבת עיקרון מוסרי זה ומתייחסת לשפיכת דמם הבלתי מוצדקת של החפים 20 מפשע במסגרת הענישה הקיבוצית המתוכננת על ידי דוד . מי שייך לקבוצה זו ? לדעתי אביגיל כללה בקבוצת החפים מפשע את כל בני הבית למעט נבל עצמו . כך ניכר מהבידול בינה לבין נבל המעיד בה בעת על חפותה ועל אשמתו : בניגוד לסירובו לשלם לדוד היא הביאה לו ברכה, ובניגוד ליחסו המזלזל בדוד היא התייחסה אליו בכבוד . ההקבלה הניגודית בין דברי 21 אביגיל ומעשיה לבין דברי נבל מדגישה זאת היטב : אביגילנבל וַיַּעַן נָבָל אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיֹּאמֶר מִי דָוִד וּמִי בֶן יִשָׁי הַיּוֹם רַבּוּעֲבָדִים הַמִּתְפָּרְצִים אִי שׁ מִפְּנֵי אֲדֹנָיו ( 10 ) וְלָקַחְתִּי אֶת לַחְמִי וְאֶת מֵימַי וְאֵת טִבְחָתִי אֲשֶׁר טָבַחְתִּי לְגֹזְזָי ( 11 ) וַאֲנִי אֲמָתְךָ לֹא רָאִיתִי אֶת נַעֲרֵי ב ) אֲדֹנִי אֲשֶׁר שָׁלָחְתָּ ( 25 וְעַתָּה הַבְּרָכָה הַזֹּאת אֲשֶׁר הֵבִיא שִׁפְחָתְךָלַא דֹנִי וְנִתְּנָה לַנְּעָרִי ם הַמִּתְהַלְּכִי ם בְּרַגְלֵי אֲדֹנִי ( 27 ) וַתְּמַהֵר אֲבִיגַיִל וַתִּקַּח מָא תַיִם לֶחֶם א ) וּשְׁנַיִם נִבְלֵי יַיִן וְחָמֵשׁ צֹא ן ( 18 בכך היא הצדיקה רטרואקטיבית את בקשת דוד מנבל והבהירה שהיא שוללת 22 את התנהגות נבל ואינה שותפה לה וממילא לעונש הצפוי בעטייה מידי דוד . 19 מגמה זו מתבטאת במובהק בשמ׳ כג 7 ב ובדב׳ כד 16 . יש הטוענים שבספר דברים משתקפת התפתחות של התפיסה העקרונית מגמול קיבוצי לגמול אישי, אך גרינברג ( החוק הפלילי במקרא, עמ׳ 35 ) הראה שגם בקבצי החוק בספר הברית הנחשב קדום משתקפת אחריות אנושית אישית ולא קיבוצית, וראו גם : קייזר, אתיקה, עמ׳ 69 – 71 . פיליפס אף סבור שהחוקים בשמ׳ כא הם המקור לעקרון הגמול העומד מאחורי כל החוקים נגד רצח במקרא ( מבט נוסף, עמ׳ 70 – 71 ) . 20 החוקרים חלוקים האם האיום של דוד להרוג כל משתין בקיר ( 22 , 34 ) מכוון רק לזכרים או לכל בני הבית אך נראה שאביגיל הבינה שכל בני הבית מצויים בסכנת חיים בגלל עדות הנער שסיפר לה ש״כָלְתָה הָרָעָה אֶל אֲדֹנֵינוּ וְעַל כָּל בֵּי ת וֹ״ ( 17 ) . 21 ראו בדומה אצל מקרטר, שמואל, עמ׳ 397 אם כי ההקבלה משמשת לדעתו לביסוס פן אחר בסיפור . 22 ברור שנטילת האשמה על כתפיה היא אמצעי רטורי שנועד לרכך את דוד ולמקד את כעסו
|
|