״לשפוך דם חנם ולהושיע אדני לו״: טענותיה של אביגיל ומשמעותן

עמוד:9

[ 9 ] ״ ל ש פ ו ך ד ם ח נ ם ו ל ה ו ש י ע א ד נ י ל ו ״ בית מקרא סח / א ( תשפ"ג ) שהסיבה תועלתנית ושלא כדאי לדוד לפגוע בנבל למרות שיש לו לגיטימציה 14 הרצברג הציע שהמסר הוא תיאולוגי ולפיו לעשות זאת מצד הנוהג המקומי . אסור לדוד לפעול בעצמו כי הוא נבחר האל ועליו לתת לו לממש את תכניותיו 15 לפי לוונסון המסר העיקרי של אביגיל הוא שלמלך ישראלי אסור למענו . 16 לאור הזיקה לסיפור גדעון סביר שאיסור ההושעה להרוג באופן עקרוני . העצמית טומן בחובו מסר תיאולוגי ולא תועלתני, אך כדי לברר מהו יש להבין מה היחס בינו לבין התביעה של אביגיל להימנע משפיכת דם חנם, ולערוך דיון שיטתי בשני טיעוניה אשר יבחן כלפי מי הם מכוונים, איזה מטרות הם משרתים, ואלו עקרונות משתקפים מבעדם . ב . הדרישה הראשונה : הימנעות משפיכת דם חנם 17 במקרים האיסור על שפיכת דם חנם הוא מיסודותיו המוסריים של המקרא . רבים דם חנם נשפך במסגרת ענישה קיבוצית בה נהרגים חפים מפשע רק מפאת קרבתם לפושע או שייכותם לקהילה בה הפשע התבצע ( לדוגמה : שמ״א כב 14 - 15 , 17 ; שמ״ב ב 31 ) . במקרה של ענישה קיבוצית בשם האל או כאשר הוא 18 אולם כאשר מדובר במרחב האנושי הצד הנפגע יש לכך לגיטימציה במקרא . ענישה קיבוצית מגונה מפני שהמגמה הכללית בחוק המקראי היא ענישה 14 אולד, שמואל, עמ׳ 299 . 15 הרצברג, שמואל, עמ׳ 204 . בעקבותיו מקרטר, שמואל, עמ׳ 401 ובניואנס שונה מעט בורגמן, דוד, עמ׳ 85 , 91 . 16 לוונסון, שמואל א כה, עמ׳ 23 ; בדומה גורדון, עליית דוד, עמ׳ 43 . 17 האיסור מובא בחוק המקראי בניסוח אפודיקטי בשמ׳ כ 13 ודב׳ ה 17 , ובניסוח קזואיסטי בשמ׳ כא 12 - 14 ; וי' כד 17 ; במ׳ לה 9 - 34 ודב׳ יט 1 - 13 , הנגזרים כולם מהתפיסה שחייו של האדם נעלים כי הוא נברא בצלם אלוהים ( בר׳ ט 6 ) . ראו : גרינברג, החוק הפלילי במקרא, עמ׳ 15 ; קייזר, אתיקה, עמ׳ 100 – 101 , 164 – 165 ; ברמש, רצח, עמ׳ 159 . יש לציין שהתפיסה העקרונית בדבר גזירת עקרונות מוחלטים מקבצי החוק במקרא אותגרה על ידי ג׳קסון ( החוק הפלילי במקרא, עמ׳ 8 – 38 ) אך ראו התייחסותו של פיליפס לטענותיו העקרונית ( מבט נוסף, עמ׳ 49 – 73 ) . 18 כך במקרה של ענישת בית עכן על שנטל מהחרם שהוקדש לאל ( יהו׳ ז 10 - 15 ) וענישת בני שאול שנקשרה בהפרת שבועה הכורכת את האל ( שמ״ב כא 1 - 9 ) . ראו : גרינברג, החוק הפלילי במקרא, עמ׳ 22 – 23 ; ליונשטאם, חרם, עמ׳ 290 – 292 ; שטרן, חרם, עמ' 135 . גם במקרים בהם מדובר בהרג בשם ה׳ לצורך החלפת שושלת שחטאה יש לכך לגיטימציה מסוימת שכן מדובר בעונש אלוהי ( מל"א יד 7 - 11 ; טז 11 - 14 ; מל״ב ט 7 - 9 ) .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא