|
|
עמוד:245
[ 245 ] י ח ס י מ ש פ ח ה ב ס פ ר ו ת ה פ ת ג מ י ם ו ה ע צ ו ת מ מ ס ו פ ו ט מ י ה בית מקרא סז / ב ( תשפ"ב ) 28 אל תקנה שור באביב . אל תישא אישה בחג . גם שור חולה יתייפה בהגיע עתו . . . המשך הטקסט בגרסה האכדית שבור, אך על פי הגרסה החיתית המקבילה נאמר בו כי הנערה פחותת הערך תלבש לכבוד החג בגדים נאים ששאלה מאחרות, ותמשח עצמה 29 בשמן שנלקח בהקפה . לעצה מסופוטמית נפוצה זו נודעת חשיבות מנקודת המבט של המחקר המשווה, שכן היא מגלה קווי דמיון מפתיעים לחג המחולות בכרמים כפי שהוא מתואר במשנה : אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאלים שלא לבייש את מי שאין לו . . . . ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים . ומה היו אומרות שא נא עיניך בחור וראה מה את בורר לך אל תתן עיניך בנויי תן עיניך במשפחה ( תענית 30 ד, ז ) . כמה פרטים בתיאורי חג השידוכין הנזכר במשנה זו מזכירים את החג המתואר במקורות המסופוטמיים, ובראשם לבישת 'כלי לבן שאולים', שאפשר לראות בהם מקבילה לבגדי הפשתן השאולים הנזכרים בעצה השומרית . מעניין לציין כי שעה שהמקורות המסופוטמיים מתייחסים לשאילת הבגדים כעניין מגונה, המשנה משבחת מנהג זה . המקבילה בין החג בירושלים לבין החג המסופוטמי מעניינת במיוחד לאור הסברה 31 המקובלת במחקר, שהמשנה מתארת כאן חג קדמון שנזכר בקצרה כבר במקרא : הִנֵּה חַג-יְהוָה בְּשִׁלוֹמִיָּמִים יָמִימָה . . . וַיְצַוּוּאֶת-בְּנֵי בִנְיָמִן לֵאמֹר לְכוּוַאֲרַבְתֶּם בַּכְּרָמִים וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה אִם-יֵצְאוּבְנוֹת-שִׁילוֹלָחוּל בַּמְּחֹלוֹת וִיצָאתֶם מִן-הַכְּרָמִים וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ מִבְּנוֹת שִׁילוֹ וַהֲלַכְתֶּם אֶרֶץ בִּנְיָמִן ( שופ' כא 19 - 21 ) 28 כהן, חכמה מתקופת הברונזה המאוחרת, עמ' 94 שו' 96 – 97 . לתרגום עברי מאת כהן ראו הנ"ל, שמע את העצה, עמ' 211 . 29 כהן, חכמה מתקופת הברונזה המאוחרת, עמ' 94 . 30 הנוסח על פי כ"י קויפמן, למעט הגרסה "שבהן בנות ירושלים יוצאות" המתועדת בכ"י פארמה . כ"י קויפמן מוסר שם "שבהן בני ירושלם יוצאין" . 31 במקורן ומשמעותן של מקבילות אלה בכוונתי לעסוק במקום אחר .
|
|