|
|
עמוד:13
[ 13 ] ס פ ר ד ב ר י ם ו ח ו מ ר ה מ ו ר ש ה ש ב ו בית מקרא סז / א ( תשפ"ב ) על כן ביקשו ממשה שיתווך בין ה' לבינם ( ה 24 ) . ה' קיבל את בקשתם ( ה 25 ) , שילח את העם לאוהליהם, ומינה את משה שיקבל ממנו "את כל המצוה והחקים והמשפטים אשר תלמדם, ועשו בארץ . . . " ( ה 28 ) . עיקר ספר דברים מחזיק אפוא את "המצוה החוקים והמשפטים" האלה ( ו 1 ) , ו"המצוה" נפתחת בכתוב "שמע ישראל, ה' אלהינו, ה' אחד" ( ו 4 ) . לפיכך ספר דברים, מכאן ועד כח 68 , בתוספת ל 1 - 10 הוא "ברית חורב" שנאמרה למשה, כדי שילמדה את העם . לעומת זאת הכתובים הבאים, כח 69 — כט 28 + ל 11 - 20 הם ברית אחרת שנכרתה "בארץ מואב, מלבד הברית אשר כרת איתם 8 האבחנה הזאת, בין דברים שכל העם שמע לדברים שניתנו למשה בחרב" ( כח 69 ) . לבדו, מתפרשת במבט ביקורתי כדלקמן : עשרת הדיברות ידועים מכבר לכל העם ; לעומתם "המצוה החוקים והמשפטים" הם יצירתו של ספר דברים, ובגדר חידוש של יוצרי הספר . עם זאת נראה שמחברים אלה שאפו לשמור בנאמנות על המסורת שקיבלו בעשרת הדיברות ולהמשיך בדרכה . כך, למשל, החוקים נגד עבודה זרה נראים כיישום של הצו "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני . . . לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי ה' אלהיך אל קנא" וגו' . והאיסור "לא תחמד בית רעך" הודגם בסדרה קצרה של חוקי "רעך" : "לא תסיג גבול רעך" ( יט 14 ) , "כי תבא בכרם רעך" ( כג 25 ) , "כי תבא בקמת 9 רעך" ( כג 26 ) , "כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבוא אל ביתו לעבט עבטו" ( כד 10 ) . הווי אומר עמדתו של ספר דברים כלפי חומר המורשה היא מורכבת ודו-משמעית . יש שספר דברים בא לתקן את מורשתו וממש סותר את מגמתה, ויש שהוא מתחקה על כוונתה ומבקש ליישם את עקרונותיה . רשימה ביבליוגרפית וקיצורים א' רופא, מבוא לספר דברים, חלק ראשון ופרקי המשך, רופא, מבוא אקדמון, ירושלים תשמ"ח א' רופא, "חוקי המלחמה בספר דברים : מוצאם, מגמתם , חוקי המלחמה וחיוביותם", ציון לט ( תשל"ד ) א' רופא, "דיני משפחה ואישות", בית מקרא כב ( תשל"ז ) , דיני משפחה א' רופא, "דברים ה' 28 — ו' 1 : החיבור והנוסח לאור , דברים ה' 28 - ו' 1 הסגנון המשנה-תורתי ושלוש תפילין מקומראן", תרביץ נא ( תשמ"ב ) א' רופא, "הברית בארץ מואב", באר שבע ב ( תשמ"ה ) , הברית בארץ מואב 8 ביתר פירוט דנתי בכך במאמרי : הברית בארץ מואב, עמ' 167 – 186 = מבוא, עמ' 178 – 197 . 9 על סדרת חוקי "רעך" ( חוקי הגנת הרכוש ) וזיקתם לדיבר העשירי ראו במבוא, עמ' 110 – 126 .
|
|