|
|
עמוד:7
דב ר ה ע ו ר כ ו ת [ 7 ] בית מקרא סז / א ( תשפ"ב ) נעשות בהסתמך על תדירותם של שלושה יסודות לשוניים-תחביריים בטקסט : פסוקיות עצמאיות קצרצרות, פסוקיות משועבדות וצירופים שמניים . ניתוחו של פולק כולל מסקנות מאירות עיניים באשר לזמנם של רבדי ספר דברים, ובשאלת היחס בין התיארוך העצמאי המוצע במאמר לבין ההשקפה הרווחת במחקר הדיאכרוני . בניתוח פנורמי של אזכורי נשים בספר דברים מנסה יעל שמש לברר האם הספר כולל טקסטים המשמיעים קול נשי אינדיבידואלי, האם משתקפת ממנו מערכת הערכים הפטריארכלית, או שמא הוא מגלה יחס הומאני ושוויוני כלפי הנשים הנזכרות בו ? נשים במשפחה המקראית נתפסות על פי רוב כרכוש הבעל או האב, ולא פעם הן פשוט אינן נזכרות . האם ניתן למצוא בין החוק והנאום שבספר דברים קולות של התחשבות בנשים, ואם כן, מהו ההיקף של הקולות הללו ביחס ליתר הקולות הנשמעים בו מבין השיטין ? מאמרה של שמש מציע הבחנות מעוררות מחשבה בנוגע ליחסו המורכב של ספר דברים לנשים ולמקומן בחברה הישראלית הקדומה . ברוך שורץ מתמקד בהרכבם של הפרקים החותמים את ספר דברים . תחילה דן שורץ בהרכבו של דברים פרק לא, ואחרי כן הוא ממשיך לדיון בהרכבם הדיאכרוני של יתר פרקי הסיום של הספר ( דברים לא — לד ) . ההבנה כי דברים פרק לא מורכב משני סיפורים נפרדים, שני מקורות שונים בהתאמה, ששולבו יחד, משמשת מפתח לחשיפת יתר התעודות בפרקים המסיימים את ספר דברים . סוף ספר דברים הוא גם הנקודה שבה מסתיימת התורה, ועל כן להבנת הרכב פרקי הסיום ותהליך התגבשותם, יש השלכות על ההבנה והפיצוח של תהליך גיבוש התורה בכללותה . האם מחבר / עורך התורה שינה את המקורות שהגיעו לידיו או שהוא קיבלם ללא התערבות ? האם סופרי המקורות השונים פעלו כפי שיטתו של מחבר התורה ? שורץ נותן במאמרו תשובות חד משמעיות ומנומקות על השאלות הללו . מאמרו של גרשון גליל, שחותם את סדרת המאמרים העוסקים בספר דברים בחוברת נושאית זו, הוא למעשה פרק מתוך ספר בשפה האנגלית פרי עטו של המחבר, שעתיד לראות אור בקרוב . במאמר זה יוצא גליל מתחומי העיון הפנימי בספר דברים אל דיון בתפקידו של הספר במסגרת היצירה הספרותית שנכתבה אחריו, היא היצירה הדויטרונומיסטית . לטענת גליל, הדויטרונומיסט ייחס חשיבות רבה לעיצוב הספרותי של יצירתו, ובתוך כך הקדיש תשומת לב מיוחדת לפתיחות ולסיומים של יצירת העל ושל חטיבות המשנה המרכיבות
|
|