|
|
עמוד:6
דב ר ה ע ו ר כ ו ת [ 6 ] בית מקרא סז / א ( תשפ"ב ) חוברת זו של "בית מקרא" מוקדשת למחקרים מקוריים בנושא ספר דברים, התורמים להבהרת שאלות על אודות תוכנו, לשונו והרכבו הספרותי, וכן על מקומו בתהליך גיבוש ספרות התורה מצד אחד והיצירה הדויטרונומיסטית מן הצד השני . המאמרים מציעים התבוננות פנורמית בסוגיות הנדונות בחלקים רחבים של הספר לצד התבוננות מפורטת ביחידות ספרותיות נבחרות . יש בהם שרואים את ספר דברים לעצמו, ואחרים שבוחנים את מקומו לאחור ולפנים בסדר ספרי המקרא . לקט המאמרים המוצע בזה כולל נקודות מבט חדשות ומעניינות בסוגיות שעדיין לא נאמרה בעניינן המלה האחרונה . מאמרו של אלכסנדר רופא, הפותח חוברת זו, מבוסס על מאמרי עבר מאת המחבר על ספר דברים, ובו הוא עורך מבט-על על הממצאים, במטרה לחדד את ההבנות הנוגעות להגותו ולמסריו של הספר . בניתוח דיאכרוני של החוק והנאום בספר דברים עמל רופא על הפרדה בין הטקסטים הקדומים, שבהם השתמש העורך ( העורכים ) , לבין התוספות והשינויים שהכניס מטעמו . בחינת אופיים של התוספות והשינויים שביצע ב'חומר המורשה' שהגיע לידיו, מובילה את רופא להבנה מחודשת ובהירה של מערך האמונות והדעות של בעל ספר דברים, שייחוד הפולחן היה בראש מעייניו . כהמשך להתייחסותו של רופא לרבדי החוק הדברימי, אסנת ברתור מפעילה דווקא את הגישה הרטורית לחוק . ברתור מראה, כי המחוקק הדברימי אינו נוהג להציג את העובדות ואת הנסיבות בדרך 'יבשה', אלא ישנו שימוש רחב באמצעים רטוריים, דומים מאד לאלה הפועלים בסיפור, שמטרתם להשפיע על תודעת הקורא, ולשכנעו בתוקף החוקים הנמסרים, ולא פעם גם בצדקת העונשים הניתנים . מאמרה של ברתור כולל תובנות פסיכולוגיות המכניסות את הקורא לנבכי מחשבותיו של המחוקק, בשעה שניסח את סעיפי החוק . ספר דברים מפורסם הלא בסגנון המטיף והמשכנע שלו, אלא שכאן אנו עדים לתחבולות שכנוע לא רק בפתיחות, בסיומים ובסוגת הנאום, אלא גם בסעיפי החוק . פרנק פולק מציע במאמרו ניתוח לשוני-תחבירי מקיף של ספר דברים, הממפה את הטקסטים המרכיבים את הספר ומתארכם באופן עצמאי ובלתי תלוי בשיקולי תוכן ועניין, שהוצעו עד הנה במסגרת הפרשנות הביקורתית- היסטורית . השיטה להערכה כרונולוגית של טקסטים, שפותחה ושוכללה על ידי פולק בעשורים האחרונים, מיושמת כאן לראשונה על ספר דברים בכללותו מפתיחה ועד סיום . לפי שיטה זו הכרעות הסגנון והזמן של טקסטים מקראיים
|
|