|
|
עמוד:277
[ 277 ] ס י פ ו ר י ו ס ף ב ה י ב ט פ ו ל מ ו ס י בית מקרא סו / ב ( תשפ"א ) הפולמוס העקיף בסיפור יוסף הוא נישואים מעורבים . יוסף לקח לאישה את אסנת, בתו של פוטי-פרע, כהן און ( בר' מא 45 ) . הנושא של נישואים מעורבים במקרה זה הוא ברור, למרות שלא מופיעים מונחים כמו 'התבוללות' או 'נישואי תערובת', אולם בסיפור לא נמסר שנישואים לבתו של כהן נוכרי הם שליליים . ההיפך הוא הנכון, היחס החיובי לנישואים אלה עולה מהמשך התיאור : "וליוסף ילד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און . ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה, כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית 24 אבי . ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי" ( מא 50 - 52 ) . כבר לשמות בני יוסף משמעות חיובית, שמבטאת את השינוי לטובה במצבו . כמו-כן, יש לקחת בחשבון כי בעולם האמונות והדעות המקראי הריון ולידה נתפשים כביטוי לרצון האל ולהתערבותו, כך שלידת הבנים משקפת יחס חיובי לנישואי יוסף . יתרה מזאת, יעקב מתייחס לנכדיו כאילו היו בניו שלו : "ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם, אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי" ( מו 5 ) , והוא מברך אותם ( מח 15 - 20 ) . התנהגות זו מוכיחה שנישואי יוסף לאסנת המצרית, שכבתו של כהן און היה לה רקע מובהק של עבודה זרה, הם חיוביים בעיני יעקב ואפילו מבורכים . במילים אחרות, אין אפילו רמז של התנגדות או ביקורת על נישואי תערובת . כך, באמצעים עקיפים, 25 נמצא שלסיפור יוסף עמדה נישואי יוסף לאשה נוכריה מקבלים לגיטימציה . חיובית ברורה בנושא נישואי תערובת, שהוא נושא בולט, למשל, בספרי עזרא ונחמיה ( עז' ט - י ; נחמ' י 29 - 32 ; יג 23 - 30 ) , אך שם קיימת עמדה שלילית 26 מובהקת . 24 מוצאה הנוכרי של אסנת מודגש פעמיים, וראו גם : בר' מא 45 . הופמן ( התאנים הטובות, עמ' 187 - 189 ) מגיע למסקנה שנישואי תערובת היו לגיטימיים בגולה על סמך העובדה שירמיהו ( כט 6 ) לא פסל נישואי תערובת עם לא ישראלים, ויחזקאל לא הזכיר איסור או חטא מעין זה . יתרה מזאת מסיפורי האבות הוא למד על היתר נישואים עם אוכלוסיה בבלית ( בר' כד ; כח 2 - 5 ) . טאוזינגר ( תמר, עמ' 59 - 60 ) מדגישה את העובדה שהסיפור מעלה פולמוס ביחס לנישואים אקסוגמיים ועד כמה אלה רווחו לאורך כל ההיסטוריה המקראית . 25 השוו, למשל, למגילת רות, המדגישה את מוצאו המואבי של דויד . ראו גם : אמית, בראשית לח, עמ' 46 - 50 ; אמית, פולמוסים סמויים בבראשית לח, עמ' 1 - 2 , 5 - 8 . מבין המחקרים הרבים שנעשו בנושא זה אזכיר שניים בלבד : פרבל, נישואי תערובת ; סות'ווד, אתניות . 26 על הגישה הבדלנית של ספרי עו"נ ראו : עודד, גלות ישראל ויהודה, עמ' 323 - 327 .
|
|