|
|
עמוד:271
[ 271 ] ס י פ ו ר י ו ס ף ב ה י ב ט פ ו ל מ ו ס י בית מקרא סו / ב ( תשפ"א ) כלפי נושאי הפולמוס . השימוש שלי במונח 'פולמוס' מניח נושא שלגביו יש דעות שונות, ואפילו מתנצחות זו בזו, נושא שבתקופה המקראית עורר מחלוקת אינטלקטואלית ויש שאף ציבורית . מכאן ניתן להבין שלא אתייחס למריבות המשפחתיות כשלעצמן, אלא לייצוגן החברתי . ארבעת סוגי הפולמוס מובחנים זה מזה באופן התייחסותם לנושא הפולמוס, שפירושו במידת חשיפתם את נושא הפולמוס ואף את העמדה הננקטת בו . ההוכחה לקיומו של פולמוס בנושא כלשהו מצויה בכתובים עצמם והם מהדהדים בספרות המקרא . במקרה שלפנינו, הכוונה שלנושאי המחלוקת שבסיפור יוסף יש אזכורים אף בחלקים אחרים של ספרות המקרא . 2 . סיפור יוסף וארבעת סוגי הפולמוס 1 . 2 פולמוס גלוי — פולמוס גלוי מתקיים כאשר הן נושא הפולמוס והן העמדה הננקטת לגביו מובעים בכתוב באופן ישיר וגלוי, כך שלקורא אין ספיקות באשר לנושא הפולמוס או לגבי העמדה הננקטת בו . יש לקחת בחשבון שמפורשות הפולמוס אינה מתבטאת במונחים מודרניים כמו 'נישואי תערובת' או 'יחסים בין שבטיים' וכדומה, והקורא צריך להיות קשוב לאופן הצגת הנושא בכתובים . כמו-כן, עליו לבדוק שהעמדה הננקטת כלפי הנושא נמסרת באמצעות מבע מפורש שניתן בפי גורם מהימן בסיפור, כמו המספר, או האל, או דמות שקנתה 7 לה מהימנות בעולם המסופר . שמות בני יעקב מבהירים לקורא שלא מדובר בדמויות כלשהן, אלא בשבטי 8 ראשית תהליך א ) . ישראל, ככתוב : "כל אלה שבטי ישראל שנים עשר" ( מט 28 הקריאה מפגיש את הקורא עם הסיפור המשפחתי עליו מדווח המספר, סיפור רווי מתח בין יוסף לאחיו, שגילו כלפיו שנאה ( בר' לז 4 - 5 ) וקנאה ( שם, פס' 11 ) , ואף היו נכונים להורגו ( פס' 18 - 19 ) . עוצמתו של מתח זה מתבטאת ביחס ההתנכרות והנקמה של יוסף באחיו לאחר שהפך לשליט מצרים, ובהתעללותו המתמשכת בהם ( מב 7 - מד 34 ) . כמו-כן, הקורא נחשף לעובדה שמתח זה לא 7 אמית, מהימנות ; אמית, גלוי ונסתר, עמ' 65 - 70 . 8 ראו, למשל, וסטרמן, בראשית, עמ' 21 , 24 - 25 , 248 - 250 . לשיטתו הסיפור המשפחתי מופיע בפרקים לז, מב - מה, ואילו הסיפור הפוליטי, הפרו מונרכי, מופיע בפרקים לט - מא, מה - מז . לשיטתי, הסיפור כולו הוא מארג של השניים . ואן סיטרס ( היהוויסט, עמ' 262 ) משכנע בטענתו שסיפור יוסף מכיר את המסורת אודות יעקב ו- 12 בניו .
|
|