|
|
עמוד:270
[ 270 ] י א י ר ה א מ י ת בית מקרא סו / ב ( תשפ"א ) עקיפים ובעיקר סמויים, שעניינו סוגי הפולמוסים והעולם האידיאולוגי שהם מייצגים, נפתח בהצהרה : "כתיבה פולמוסית היא אחד ממאפייניה הבולטים 2 גלר קשר תופעה זו עם מאפייניה של אמונת המקרא, של ספרות המקרא" . 3 שלדבריו "זוהי אמונה של מיעוט, של מחאה, וככזאת, פולמוסית במהותה", אך יש לקשור אותה גם עם החוגים השונים של המחברים והעורכים, שפעלו במרחבי זמן שונים ומשתנים . התוצאה של ריבוי הדעות והשתנותן היא שספרות זו פיתחה סוגים שונים של פולמוס, שארבעה מהם זיהיתי ובחנתי : הפולמוס 4 הגלוי ; הפולמוס העקיף ; הפולמוס הסמוי ; והפולמוס הסמוי לכאורה . סיפור יוסף, שמקובל לתחם אותו מפרק לז 1 ועד פרק נ 26 , מחזיק את 5 אין תֵּמַה שלמרות שממבט ראשון הוא נתפש ארבעה סוגי הפולמוס הנזכרים . כסיפור משפחתי עם בעיות טיפוסיות ליחסים במשפחה, דוגמת התנהגות הורה 6 הקורא או השומע יודע שהמשפחה כלפי צאצאיו, או יחסים בין אחים ועוד, בסיפור זה מייצגת את שבטי ישראל, שבהצטרפותם הינם עם ישראל . כך שבעת ובעונה אחת לסיפור יש גם משמעות חברתית לאומית . במאמר זה, המבוסס ברובו על קריאה סינכרונית של הכתוב, אתייחס לסיפור יוסף מנקודת מבט של הפולמוס החברתי-לאומי, תוך התמקדות בעמדות השונות שעולות בו התקופה ההלניסטית ( המאה השנייה לפנה"ס ) , שבה נכתבו ספרי המקרא המאוחרים דוגמת דניאל או קהלת . לשיטתי, שלוקחת בחשבון את ראשית הכתיבה הספרותית בישראל, מדובר בתקופה של כשש מאות שנה, שראשיתה בסוף המאה השמינית לפנה"ס ( אמית, היסטוריה, עמ' 15 - 28 ) והיא נמשכת עד התקופה ההלניסטית . תהליך התגבשות ממושך זה נותן את ביטויו באופיו המורכב של מעשה העריכה במקרא, ראו : אמית, אמנות העריכה, עמ' 2 - 24 . 2 אמית, גלוי ונסתר, עמ' 21 . 3 גלר, חידות מקודשות, עמ' 4 . 4 אמית, גלוי ונסתר . 5 לסוגיית תיחום סיפור יוסף ראו : בידרמן ( סיפור יוסף, עמ' 24 - 60 ) , שמתייחס גם לסוגיית אחידותו, לחלקים התנייניים הקיימים בו, ולשילובו במסורת סיפורי האבות . ראו גם בהמשך הערות 15 ו- 27 . אשר לארבעת סוגי הפולמוסים, ראו : קים ( אסתר, עמ' 140 - 186 ) , שבעבודת הדוקטור שלו בהנחייתי הציג את ארבעת סוגי הפולמוס הנזכרים במגילת אסתר . מן המפורסמות שסיפור יוסף מהדהד במגילה, וכך למשל כותבת ברלין ( אסתר, עמ' 24 ) : "ישנן הקבלות בולטות בין סיפור יוסף וסיפורו של מרדכי, ופעמים רבות, כבר בימי חז"ל הושוו הסיפורים זה לזה . . . ייתכן שחלקים מהמגילה עוצבו במתכונת של סיפור יוסף, שכן יש ביניהם כמה נקודות דמיון בנושא ובלשון . . . " . מסתבר שנקודת דמיון נוספת בין המגילה לבין סיפור יוסף היא השימוש בארבעת סוגי הפולמוס . 6 ראו : סימון, יוסף ואחיו . בהקשר זה ראוי להזכיר את הרומן של תומאס מאן יוסף ואחיו .
|
|