|
|
עמוד:278
[ 278 ] י א י ר ה א מ י ת בית מקרא סו / ב ( תשפ"א ) 3 . 2 על רקע זה של שני סוגי הפולמוסים הנזכרים לעיל בולט אופיו הייחודי והשונה של הפולמוס הסמוי . במקרה זה, נושא הפולמוס אינו נזכר במפורש, אך לאורך הסיפור מופיעים רמזים או סימנים, שמסייעים ומכוונים לגילויו . העמדה בטקסט שיש בו פולמוס סמוי יכולה להימסר ישירות או בעקיפין וגם בשילוב של שתי האפשרויות . התוצאה, שאין ספקות לגבי העמדה, אך בכל מקרה היא ננקטת לגבי נושא שהוא סמוי, לכן היא נבחנת רק לאחר גילויו . אולם, יש לזכור שכאשר נושא הפולמוס סמוי ורק נרמז, הקורא חייב לנהוג במשנה זהירות, כדי למנוע גלישה לפולמוסים בני זמנו של הקורא, או לפולמוסים כלשהם שלקורא יש עניין להבליט . לכן הצבתי מספר סייגים או תנאים, שלפיהם אבחן כל טקסט שלטענתי מחזיק פולמוס סמוי . לאור תנאים או סייגים אלה יבחן סיפור יוסף, שמתקיים בו לדעתי פולמוס סמוי שנושאו הוא יהויכין, המלך היהודאי הגולה, המוצג כמי שיש בידו להושיע, וממילא העמדה 27 כלפיו חיובית . 1 . 3 . 2 התנאי הראשון הוא קריאה שיטתית של הסיפור, כדי לוודא שקיימת הימנעות מאזכור מפורש של הנושא הסמוי של הפולמוס . ואמנם יהויכין אינו נזכר, והסיפור מתמקד ביוסף למן ילדותו ועד עלייתו לגדולה בחצר פרעה והיותו הגורם שהציל את משפחתו מחרפת רעב . מטבע הדברים גם אם היחס אליו ביקורתי בחלקו הראשון של הסיפור, הוא מתהפך ליחס חיובי למן התוודעותו לאחיו וכך עד יומו האחרון ( בר' נ 15 - 26 ) . גם יהויכין, המלך שהוגלה, זוכה מלכתחילה ליחס ביקורתי, והוא מתואר כמי שעשה את הרע בעיני ה' ונענש ( מל"ב כד 9 - 16 ) . אך בהיותו בגולה היחס אליו השתנה ומלך בבל דיבר אתו 28 בכל מקרה, יהויכין אינו נזכר בסיפור טובות ( מל"ב כה 27 - 30 ; יר' נב 31 - 34 ) . 27 בידרמן ( סיפור יוסף, עמ' 240 - 244 ) סבור שהפולמוס הסמוי מתייחס לגלות בבל ורואה ביהויכין חלק ממנה . למען הגילוי הנאות, אציין שהייתי המנחה של בידרמן בעבודת הדוקטור שלו . אולם לפי השקפתי, הגלות הבבלית היא פולמוס סמוי לכאורה, וראו סעיף 4 . 2 בהמשך, על תת סעיפיו . 28 דה"ב לו 9 - 10 מתפלמס עם גישה זו . בתיאורו, שלא כבספר מלכים, אין התייחסות למצור ולגלות מקיפה שכללה גם את אם המלך, נשותיו וסריסיו וכן שרים, גיבורי החיל וכל החרש והמסגר עד כי "לא נשאר זולת דלת עם הארץ" ( מל"ב כד 10 - 16 ) . יפת ( אמונות ודעות, עמ' 309 - 317 ; דברי-הימים, עמ' 1064 ) מנמקת אי-התייחסות זו כחלק מהמגמה ליצור תמונה של רציפות היישוב בארץ ישראל, כך שהעם והארץ לא נפגעו . לפי בעל דה"י המלך הוגלה ועמו כלים מהמקדש . יתרה מזו, בעל דה"י לא היה מעוניין בחיי המלך הגולה ( כה 27 - 30 ) , למרות שגורלו שפר והוא השתקם .
|
|