|
|
עמוד:274
[ 274 ] י א י ר ה א מ י ת בית מקרא סו / ב ( תשפ"א ) יהודה ויוסף מעבירה את הקורא למישור הפוליטי הבין-שבטי . לקורא ברור, כי העדפת יהודה על ראובן, בכור הבנים, ועיצובו החיובי של יהודה מול יוסף משקפים מאבק הגמוני, שבו ליהודה יתרון למרות בכורתו של ראובן ועוצמתו של יוסף, המוצג בסיפור כשליט מצרים, ולמעשה מייצג את הממלכה הצפונית, 14 אמנם, העמדה הפרו-שהייתה החזקה הן מבחינה כלכלית והן מבחינה מדינית . יהודאית לרוב אינה מפורשת, אך היא מושגת לא רק בזכות המעמד שניתן ליהודה מול אביו ובקרב אחיו, שפעלו כעצתו והכירו בו כנציגם, אלא גם בזכות העורכים היהודאיים ששילבו בסיפור יוסף טקסטים שנועדו להעצים את 15 שילוב הסיפור אודות יהודה ותמר כבר בתחילת סיפור יוסף מעמדו של יהודה . 16 מציג את יהודה כרגיש לצדק ( לח 26 ) , בעוד שקשה לתאר כך את יוסף, ( לח ) שממרום מעמדו בחצר המלוכה המצרית לא חסך נקמה מאחיו, למרות שזו 17 הייתה פגיעה קשה וממושכת באביו הזקן . יוסף מתגלה כנקמן חסר מידתיות . כמו כן, באמצעות פרשת יהודה ותמר, הקורא נרמז שמזרעו של יהודה עתיד 14 ראו, למשל, פינקלשטיין וסילברמן, ראשית ישראל, עמ' 156 , 158 - 164 . על המאבק ההגמוני "שלימים ישורטט כמלכות ישראל ומלכות יהודה" ראו לאחרונה : טאוזינגר, תמר, עמ' 39 . 15 איני נכנסת במסגרת זו לרשימת כל הקטעים בסיפור יוסף שלדעת חוקרים רבים אינם חלק אינטגראלי של הסיפור, ראו, למשל, רדפורד, סיפור יוסף, עמ' 1 - 27 ; בידרמן, סיפור יוסף, עמ' 24 - 60 ; רומר, סיפור יוסף, עמ' 187 - 189 ; הנ"ל, בראשית לט ; בלום ווויינגרט, סיפור יוסף, עמ' 504 - 510 . בהמשך אזכיר אותן יחידות שאני נדרשת להן : ( 1 ) סיפור יהודה ותמר ( לח ) , ראו : הע' 16 בהמשך ; ( 2 ) ברכות יעקב ( מט 1 - 28 ב ) , ראו : הע' 19 בהמשך ; וכן ( 3 ) התגלות ה' ליעקב ( מו 1 - 7 ) , ראו : הע' 62 בהמשך . 16 על בר' לח כתוספת שאינה חלק אינטגראלי מסיפור יוסף, ניתוחו, משמעותו ומטרת שילובו ראו : אמית, בראשית לח . ולאחרונה : טאוזינגר, תמר, עמ' 36 - 38 . 17 המספר מאריך ומפרט הן בתיאור הנקמה המתוחכמת, שבה יוסף מאשים את אחיו בריגול, אוסר את שמעון ותובע מהם להביא את בנימין ( מב 8 - 28 ) , והן בסבלו של יעקב ( מב 29 - מג 14 ) . אמנם התנכרות יוסף לאחיו הייתה זמנית, ולאחר שחשף עצמו הוא מגלה כלפיהם אחריות ואף מתחייב להמשיך ולדאוג להם אחרי מות יעקב אביהם ( נ 21 ) , אך מדובר בשלב נקמה ארוך, שבו יוסף מתעלם כליל מסבלו הנורא של אביו, שגילה כלפיו אהבה יתרה . מצד שני, על הבלטת צדדים חיוביים בעיצוב דמות יהודה ראו : אמית, בראשית לח, עמ' 45 - 46 וכן הערה 27 בעמ' 43 . לשיטתי "דמות יהודה מקבלת בסיפור זה חיזוקים חיוביים . . . התכונות של אחריות, דאגה למשפחה וכושר שכנוע ממדרגה ראשונה תאפיינה את יהודה גם בהמשך המסופר . . . עם שיבוץ הסיפור במקומו הנוכחי ובלעדיו" ( שם, עמ' 45 ) . את התנגדותי לגישה המגנה את יהודה בבר' לח הצגתי בהרחבה במאמר "פולמוסים סמויים בפרשת יהודה ותמר", עמ' 22 - 23 וראו שם גם הערה 37 .
|
|