|
|
עמוד:273
[ 273 ] ס י פ ו ר י ו ס ף ב ה י ב ט פ ו ל מ ו ס י בית מקרא סו / ב ( תשפ"א ) שבו יוסף היה נתון, הוא עזב את המקום, נעלם, ונוכחותו נפקדת בשלב הקריטי 11 בנסיבות אלה, יהודה תופס של המפגש עם אורחת הנוודים ( שם, 28 - 30 ) . מנהיגות, ממלא את מקום הבכור האחראי ומשכנע את אחיו למכור את יוסף לנוודים וכך למנוע את מותו על ידם . כך קורה, שבסופו של דבר בזכות יהודה ניצלו חיי יוסף ( פס' 25 - 27 ) . גם בהמשך יהודה הוא דמות דומיננטית ומשכנעת . שלא כראובן, הוא מצליח לשכנע את יעקב אביהם למסור בידיו את בנימין, בן הזקונים האהוב 12 ראובן בשלב זה יורד מבימת בדרכם לשבור שבר במצרים ( מב 37 - מג 14 ) . 13 יהודה הסיפור והיא כולה עומדת לרשות יהודה מול יוסף ( מג 15 - מה 15 ) . הוא מי שמייצג את האחים לפני יוסף המשביר, ובנאומו הכנה גורם לו להתוודע אליהם ( מד 18 - 34 ) . אף יעקב רואה ביהודה את מי שראוי לייצג את המשפחה כולה, וכשהגיעו למצרים הוא שולח אותו כנציג המשפחה אל יוסף ( מו 28 ) . לכאורה העלילה מתנהלת במישור המשפחתי על מתחיו, אך הבלטת ראובן, 11 הנוודים מופיעים בסיפור יוסף הן כישמעאלים ( בר' לז 25 , 27 , 28 ; לט 1 ) והן כמדיינים ( בר' לז 28 ) . מקובלת עלי דעתה של בר טל ( הגר וישמעאל, עמ' 207 - 232 ) , לפיה המונח "ישמעאלים" הוא שם כללי לנוודים בדומה למונח "ערבים", בעוד שהשם "מדיינים" ( בר' לז 28 ) מתייחס לאתנוס ספציפי של נוודים . יש חוקרים הסבורים ששני השמות מלמדים על שני מקורות : ס"י ו-ס"א, ראו למשל : גונקל, בראשית, עמ' 387 - 395 , וראו : שורץ ( מקורות בבראשית לז, עמ' 2 הע' 2 ועמ' 9 הע' 18 ) התומך בשיטת הפרדת המקורות, אך ב"שימושה הנכון" ( עמ' 11 ) . לסיכום המחקר הקלאסי ראו גם : בידרמן, סיפור יוסף, עמ' 4 - 5 . לשיטתי שניות היא חלק בלתי נפרד מהפואטיקה המוצהרת של סיפור יוסף ( ראו : אמית, התרחשות נשנית ) . נראה אפוא שהאחים מכרו את יוסף לישמעאלים, דהיינו לנוודים, שהיו במקרה זה סוחרים מדיינים, שסחרו לא רק בתבלינים ובשמים, אלא גם בבני אדם . לפתרונות נוספים, ראו : בר טל, הגר וישמעאל, עמ' 224 - 226 . 12 שתי דמויות נוספות שנזכרות בשמן הן שמעון ובנימין . נראה שדווקא שבטים אלה הוצאו מהאנונימיות הקולקטיבית משום זיקתן לשבט יהודה . רשימת הנחלות בספר יהושע מלמדת שנחלת שמעון הייתה חלק מנחלת יהודה ( יהו' יט 9 - 19 וראו גם : אחיטוב, יהושע, עמ' 301 - 303 ) . אשר לנחלת בנימין ( יהו' יח 11 - 20 ) כותב אחיטוב : "התיאורים של נחלת בנימין לפי הגבולות ורשימות הערים משקפים מצבים מדיניים שונים של האגף הצפוני של ממלכת יהודה . . . " ( שם, עמ' 294 - 297 ) . זיקות אלה אף עולות מכתובים שונים ואסתפק בשתי דוגמאות : שופ' א 3 , 17 ; מל"א יב 21 . פינקלשטיין ( ראשית ישראל, עמ' 104 ) מבהיר שממלכת יהודה במחצית השנייה של המאה השביעית לפנה"ס כללה את "נחלותיהם של שבטי יהודה ושמעון, ורצועה צרה מנחלת שבט בנימין מצפון להן" . 13 רומר ( סיפור יוסף, עמ' 188 - 189 והביבליוגרפיה שם ) דוחה את ההשערה, לפיה שילוב של שתי גרסאות או שכבות מייצג את ראובן ויהודה . אשר לגישתי בנושא זה, ראו : הע' 11 לעיל .
|
|