|
|
עמוד:10
[ 10 ] יג א ל ב ל ו ך ו נ ת ן ו ס ר מ ן בית מקרא סו / א ( תשפ"א ) גם גישתו של גרינברג אל קובצי החוק שבמקרא היא כוללנית במהותה . הוא אינו מבדיל בין חטיבות החוק השונות בתורה ומסתייג במפורש מהגישה הספרותית-היסטורית לחקר חוקי המקרא, הקובעת בהם "רבדים המתאימים 10 אכן, לאחר לתקופות משוערות בהשתלשלות הדת והתרבות בישראל" . שהקורפוס המקראי, ובמיוחד חמשת חומשי התורה, עברו שלבים רבים של חיבור ועריכה במשך מאות שנים, מתקשה הגישה הספרותית-היסטורית להניב מסקנות חד-משמעיות לגבי צורתה המקורית המדויקת וזמן חיבורה של כל חטיבת חוק במקרא . עם זאת, אנו סבורים כי לא ניתן להכחיש את קיומן של חטיבות טקסטואליות נבדלות אלה, כגון ספר הברית ( שמ' כ 22 — כג 19 ) , חוקי הספרות הכוהנית וחוקי ספר דברים, וכי המסקנות שהתגבשו בחקר המקרא לגבי סדר חיבורן היחסי של חטיבות החוק השונות הללו, וזיקתן לחלקים 11 האם, כפי שטען הסיפוריים של המקורות הרלוונטיים בתורה, שרירה וקיימת . גרינברג, ניתן לראות בפסוקים המכריעים מסיפור המבול בגרסתו הכוהנית : "וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ וּמִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם . שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם" ( בר' ט 5 - 6 ) , ניסוח של עיקרון משפטי עליו מבוססים כל דיני ישירות או תקדימים לבתי דין, אפילו במצב העניינים האידיאלי לשיטתם של מחבריהם, אלא מהווים ביטוי ספרותי לתפיסת עולמם של המחברים, בדומה לחלקים הסיפוריים של ספרי המקרא בהם משולבים קובצי חוק אלה ( לפי גישתה של ברתור, קריאת חוק כסיפור ) . הרי גם במקרה הזה יש לשאול האם תפיסת עולמם של המחברים תאמה את הנוהג המשפטי שרווח בפועל בקרב עם ישראל, או דחתה את הנוהג הזה לאור עקרונות חדשים אותם אימצו המחברים של קובצי החוק . 10 גרינברג, הנחות יסוד, עמ' 13 . 11 לדיון בחטיבות החוק הנזכרות כאן ובמקומן בתהליך המשוער של חיבור התורה, ראו למשל : רופא, מבוא לספרות המקרא, עמ' 33 - 53 , 58 - 82 ; פטריק, חוקי התנ"ך, עמ' 63 - 188 ( אנו מאמצים את גישתם של רופא ופטריק בנוגע לגבולותיו הטקסטואליים של ספר הברית ) . מועד החיבור של הספרות הכוהנית שבתורה על חוקיה, שמקום מיוחד ביניהם תופסת החטיבה המכונה במחקר "ספר הקדושה" ( וי' יז - כו ) , עדיין שנוי במחלוקת, כמו גם היחס הכרונולוגי בינו לחוקי ספר דברים שנתחברו ככל הנראה בימי יאשיהו מלך יהודה, בשליש האחרון של המאה הז' לפנה"ס ( רופא, מבוא לספרות המקרא, עמ' 60 - 73 ; פטריק, חוקי התנ"ך, עמ' 146 - 154 ) . מכל מקום, מוסכם בדרך כלל על חוקרי המקרא שחוקי ספר הברית קדמו הן לחוקי ספר דברים והן לחוקי הספרות הכוהנית ( ון סטרס, ספר החוקים לגולה, ערער על המוסכמה הזאת, אך ראו את ביקורתם של אוטו, ביקורת ; וג'קסון, חוקי חוכמה, עמ' 16 - 23 ) . עם זאת, גם בחוקי ספר הברית אפשר אולי להבחין ברובדי עריכה מאוחרים ( אדנבורג, ספר הברית, עמ' 158 - 165 ) .
|
|