הקדמה

עמוד:13

המדקה 13 הדמוקרטיה הופצה למזרח אירופה, ובהמשך פרצו התקוממויות עממיות נגד משטרים מדכאים בתוניס, בקהיר ובטריפולי באירועי האביב הערבי . גם הדיקטטורות התרככו . נדמה היה שהדמוקרטיה ניצחה את כל יריביה : הפשיזם, הקומוניזם והפונדמנטליזם הדתי . "קץ ההיסטוריה", קראו לזה, משל הדמוקרטיה הליברלית סימנה שיא התפתחותי, שלאחריו המין האנושי יתקשה לחדש עוד . ואז, בתוך כשני עשורים נופצה האשליה . פיגועי 11 בספטמבר 2001 , המשבר הכלכלי של 2008 , משבר ההגירה של 2015 , מגפת הקורונה ( 2020 - 2021 ) , וצמיחת ענקיות הטכנולוגיה — כל אלו חשפו את פגיעותה ושבריריותה של הדמוקרטיה . המוסדות הדמוקרטיים נראו איטיים, אליטיסטיים ומנותקים . הפערים הכלכליים העמיקו ותחושת הזהות נשחקה . התוצאה : צניחה דרמטית . בשנת 2008 הונהגו דמוקרטיות מלאות בקרב % 4 . 14 מאוכלוסיית העולם ; בשנת 2024 ירד שיעורן ל- % 6 . 6 . המשבר אינו רק מוסדי . הוא נוגע בלגיטימציה של המשטר ובאמונה כי דמוקרטיה היא שיטה טובה וצודקת . הסיפור הדמוקרטי נשבר . מדוע הדמוקרטיה הליברלית שוקעת דווקא בעידן של שגשוג בתוחלת חיים, בחינוך וברווחה הכלכלית ? האם הבעיה בשיטה או שמא ביישום ? האם המשטר הדמוקרטי הוא הקורבן או שמא האשם ? זה אינו ספר עיון רגיל . זהו משפט . על ספסל הנאשמים ניצב המשטר הדמוקרטי . המשפט בנוי מעשרה דיונים בשלוש מערכות . בכל דיון יציג עו"ד אדם פלטשר מגוון טענות : הוא יצביע על הבטחות דמוקרטיות שלא קוימו, על זכויות אדם שלא הוגשמו, ועל מוסדות שאיבדו לגיטימציה . מנגד, תשיב לו באת כוחה של הדמוקרטיה, עו"ד חנה שטיין : היא תטען כי

כנרת, זמורה דביר בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר