|
|
עמוד:14
14 | הרפורמציה הדתית ש ל חז"ל במהלך הספר נראה כי היהדות הרבנית – בבסיסה ובמהותה – איננה אלא רעיון פוליטי - דתי שקרם עור וגידים ; התגשמות מהפכנית, פרי עמלו של בית המדרש 7 לאמיתו של דבר, פרופ׳ דניאל בויארין סבור כי הרבני משלהי תקופת בית שני . היהדות כרעיון דתי, לא הומצאה קודם למאה הראשונה לספירה . החל מן העת ההיא, החלו הפרושים מקדמים באגרסיביות רבה, כפי שהודה בויארין, הלכות 8 בבסיס ומנהגים חדשים שלא היו מוכרים ליהודים אחרים, אשר כונו ״עם הארץ״ . 9 המתכון להמצאתה של דת חדשה זו הציבו חז״ל תורה שבעל - פה ( תושב״ע ) . 10 – הדיר מיתוס התושב״ע – יציר כפיהם של הפרושים, אבותיהם של הרבנים בהדרגה את חשיבותו של הטקסט המקראי מהפרקטיקה הדתית והציע תפיסת 11 עולם שונה בתכלית מרוח התנ״ך, תפיסה אשר עיצבה מחדש את היהדות . בדת ההלכה, העיסוק בגמרא – קרי לימוד המשנה והתלמוד – דחק לקרן זווית 12 מעתה עמד לימוד את מעמד ספרי התנ״ך ובתוך כך, את יהדות המקרא כולה . הגמרא בראש סדר העדיפויות של הפולחן הדתי ואילו הלומדים – הלא הם תלמידי החכמים – נעמדו בראש ההיררכיה החברתית ונצחו על עולמם הרוחני, 13 המדיני ואף הכלכלי של עם ישראל . פרופ׳ מרטין בובר התייחס לגילדת תלמידי החכמים כאל אריסטוקרטיה פסאודו - טוטליטרית, המעמידה את 14 בתוך כך, הפך בית הלמדן המופלג – היודע את הגמרא על בוריה – מעל הכול . המדרש למעין מפקדה או אגף המבצעים, שבאמצעותו ביססה אליטת החכמים 15 תהליך זה, אשר החל במאה את סמכותה על האומה כולה ומימשה אותה . הראשונה לפנה״ס בקירוב, עיצב את פניה של היהדות באלפיים השנים שבאו 16 לאחר מכן . 7 בהשראת הספר : John J . Col lins, The Invention of Judaism : Torah and Jewish Identity from Deuteronomy to Paul, University of California Press, 2017 Daniel Boyarin, The Jewish Gospels : The Story of the Jewish Christ, The New Press, 2012, pp . 8 5 – 4 9 נהוג לקבוע את ראשיתה של תקופת חז״ל במרד בר - כוכבא, בחורבן הבית השני או אפילו במחצית המאה הראשונה לפנה״ס ; ואת סיומה, לחתימת התלמוד במאה החמישית לספירה בקיר וב ( עיין : אליעזר סגל, למשמעות הגדרת ׳חז״ל׳ כתקופה, דעת : כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה, מחשבת חז״ל : תמורות רעיוניות וערכיות בראי מסורת ופרשנות, ,2018 עמ׳ 63 - 72 ) . 10 כת הפרושים הם העדה שממנה התפתחה היהדות הרבנית ( ע יין : אלישע קימרון, מגילות מדבר יהודה : החיבורים העבריים – כרך ראשון, הוצאת יד יצחק בן - צבי, ,2010 עמ׳ 243 ) . 11 יגאל בן - נון, קיצור תולדות יהוה : האם היה פסל של יהוה בבית המקדש ? , בהוצאת : רסלינג, ,2016 עמ׳ 390 . 12 יגאל בן - נון, שם, עמ׳ 391 . 13 המונח ׳גילדה׳ מתייחס כאן לשכבת אינטליגנציה המוגדרת גם ״כ׳אליטה של הרוח׳, היינו : חטיבה חברתית שהשייכות אליה מותנית בנטילת חלק בטיפוח ערכי הרוח״ ( יעקב כ״ץ, מסורת ומשבר : החברה היהודית במוצאי ימי - הביניים, בהוצאת : מוסד ביאליק, ,1957 עמ׳ 291 ) . פרופ׳ כ״ץ מדגיש כי בניגוד לגילדות סגורות, היווצרותה של אליטה מסוג כזה ״היא תוצאת - לוואי לעלייתה של האזרחות הבלתי תלויה, אך אינה זהה עמה ואין חבריה מתלכדים מבני שכבה זו דווקה . לאחר שנתגלמו הרעיונות ונוסחו, הם מושכים ומרתקים אף בכוח השכנוע בלבד : בעקיבות הפנימית של שיטתם, בסיפוק תביעת הצדק ובהבטחה של סדר עולם מתוקן הטמון בהם״ ( שם, עמ׳ 291 – 292 ) . 14 לטענתו, מרידת תנועת החסידות בהגמוניה של תלמידי החכמים, הביאה משב רוח דמוקרטי ליהדות ( מרדכי מרטין בובר, בפרדס החסידות : עיונים במחשבתה ובהויתה, הו צאת דביר, מוסד ביאליק, ,2001 עמ׳ 42 ) . 15 עיין : יעקב מלכין, יהדות ללא אל : יהדות כתרבות, תנ״ך כספרות, כתר הוצאה לאור, ,2003 עמ׳ 91 . 16 דוד פלוסר, מגילות מדבר יהודה והאיסיים, בהוצאת משרד הביטחון, ,1985 עמ׳ 14 .
|
|