|
|
עמוד:14
41׀ חנ יבע ל — סי פור י חי ים כל אמת, כל קדושה, כל יראת אלים, כל כיבוד שבועה, כל 7 מוסר לב . ואלריוס מקסימוס, נואם והיסטוריון רומאי, כתב בתחילת המאה הראשונה לספירה ספר אנקדוטות על מעשים ודברים ראויים לזיכרון ( De factis dictisque memorabilibus ) . בספר התשיעי הוא ייחד דברים לבוגדנות ( De Perfidia ) , ובסופו כתב : הבה נתבונן במקור הבוגדנות עצמו . הקרתגנים הטביעו בים את [ המצביא ] קסאנטיפוס הספרטני בהעמידם פנים שהם משלחים אותו חזרה לביתו, [ אדם ] שהשתמשו בשירותיו המעולים במלחמה הפונית הראשונה, ושבעזרתו תפסו את אטיליוס רגולוס . מה ביקשו להשיג במעשה נפשע שכזה ? [ . . . ] האם לא יצא [ חניבעל ] למלחמה על איטליה והעם הרומי [ ובעצם ] למלחמה מרה יותר כנגד היושר עצמו בעזרת שקרים ורמאות כאילו היו אמצעים מהוללים ? אי לכך, הגם שהיה יכול להשאיר את שמו בתהילה הרי שחובה עלינו לבחון אם יש לראותו כאדם דגול או אדם גרוע . תאודור מומסן, ההיסטוריון הגרמני ( 1817 - 1903 ) , כתב בספרו "דברי ימי רומא" : בני דורו ניסו להטיל כמה כתמים בתכונתו . בעיני הרומאים נראה כאכזר ובעיני בני קרת-חדשה כרודף בצע . ואמנם נכון הדבר כי הוא שנא, כאשר תדע רק הנפש המזרחית לשנוא 7 ליוויוס, ט' ( תשל"ב ) . תולדות רומא, תרגום : ש' דבורצקי . מוסד ביאליק . ספר ,21 פרק ,4 עמ' 154 .
|
|