|
|
עמוד:13
מבוא׀ 13 ( Breviarium Historiae Romanae ) הוא כותב על תולדות רומא מהיווסדה עד ימיו . הוא למעשה נסמך על כתבי היסטוריונים קודמים ומתמצת אותם, בייחוד בכל הנוגע למאות השנים שקדמו לו . בשל עובדה זו המשקל שיש לתת לכתביו מסויג ‒ הרי מדוע לפנות לכתביו אם אפשר לפנות למקורות שעליהם הסתמך ככל ששרדו . עם זאת היו שמצאו בכתביו ערך הודות לשפתו הברורה ולתמציות כתיבתו . דעה קדומה כלפי הקרתגנים הרומאים ראו ביריבים הקרתגנים בכלל ובחניבעל בפרט אנשים לא-ישרים, כאלה שאין לסמוך על דבריהם ושישתמשו בתחבולות והונאה כדי להגיע ליתרון או ניצחון . הביטוי הלטיני שמשקף תפיסה זו, הוא "יושר פוני" ( fides Punica ) , שנאמר בלשון סגי נהור, ומשמעו בוגדנות פונית . הביטוי הפך מטבע לשון לבוגדנות וכחש . סאלוסטיוס כותב : "דעתי שלי היא כי בשל ישרות פונית [ . . . ] השלה בוקכוס את הרומאי גם את 6 הנומידי בתקוות שלום" . ליוויוס מתאר את אורחות חניבעל במחנה הצבאי בספרד ‒ האומץ, הנחישות ופשטות דרכיו ‒ ומוסיף : בצד מידות מעולות אלה היו בו באיש מומים מופלגים השקולים כנגדן : אכזריות לא-אנוש הייתה בו וכחש הגדול מן הכחש הפוני ( perfidia plus quam Punica ) . לא היה יודע 6 סאלוסטיוס ( 1968 ) . מלחמת יוגורתא, תרגום : ש' דבורצקי . מוסד ביאליק . עמ' 132 .
|
|