|
|
עמוד:14
14 ה מ ו ס ר י ו ת ש ל ה פ ל ו ר ל י ז ם הפרוצדורליים והמהותיים הנחוצים לכל החיים הטובים, ושנית, היא צריכה לאפשר לאזרחיה לחתור בגבולות הסביר לערכים המשניים הדרושים להם מעבר לערכים הראשוניים כדי לבנות לעצמם חיים טובים" ( עמ' 274 - 275 ) . התפיסה המרכזית שמציג קקס בספרו היא שפלורליזם הוא תאוריה על אופי הערכים שמימושם יעשה את החיים טובים . הדאגה העיקרית של פלורליזם היא הקשר בין ערכים אלה . זהות הערכים מעניינת פלורליסטים כפלורליסטים רק במידה שהיא רלוונטית להבנת מערכות היחסים ביניהם . ספר זה, כמו גם ספרו של קקס הנאה — החשיבות המוסרית של 2 נועד לשנות את האופן שבו אנו חושבים על חייםסגנונות חיים , טובים . הוויכוחים ארוכי השנים על חיים טובים — חילוקי דעות עקב קונפליקטים בין נקודות מבט מדעיות, דתיות, מוסריות, היסטוריות, אסתטיות וסובייקטיביות — מסתיימים בדרך כלל במבוי סתום . הדבר מותיר את הבעיות הבסיסיות של משמעות החיים, האפשרות לפעולה חופשית, מקומו של המוסר בחיים טובים, אמנות החיים וההבנה העצמית והאנושית בלתי פתירות יותר מאי פעם . קקס טוען שהדרך לצאת מהמבוי הסתום הזה היא לזנוח את ההנחה המשותפת לצדדים המתווכחים שלפיה הפתרונות של בעיות אלו הם הגיוניים רק אם הם חלים באופן אוניברסלי על כל החיים ובכל ההקשרים . הוא מאמין שפתרונות עשויים להשתנות לפי החיים וההקשרים ועדיין להיות הגיוניים . קקס מגן על אלטרנטיבה פלורליסטית לאבסולוטיזם ולרלטיביזם שלטענתו תיקח את הפילוסופיה לכיוון חדש ויצרני יותר . ניתן לחשוב שטובת החיים תלויה בסיפוק האישי שהם מספקים לפועל ( agent ) או בסגולה המוסרית שיש לו . הדיונים על מה שהופך חיים לטובים הם אפוא עמומים, ובהירות מחייבת להסיר את העמימות . קקס מצביע על כך שחיים ייקראו "טובים" רק אם הם מספקים אישית וראויים מבחינה מוסרית . לא די באחד מהמרכיבים הללו כדי להפוך את החיים לטובים, שכן סיפוק אישי עשוי להתקבל במחיר של גרימת עוול, ומחיר הסגולה המוסרית עשוי להביא לתסכול תכוף של רצונות הגיוניים ואין להניח שחיים רעים או מתוסכלים הם טובים . אם כן, עלינו להכיר בכך שסיפוק אישי יכול 2 ג‘ון קקס, הנאה — החשיבות המוסרית של סגנונות חיים .
|

|