|
|
עמוד:11
— 10 — 2 הבובה של אֵלְוִוירָה שבה להיות כפפה וכיסתה את ידה הימנית . הוֹרְטַנְסִיָה מסתכלת על הכפפה ולא מפסיקה ללטף את בטנה ההרה, משתדלת שאֵלְוִוירָה לא תבחין במבטה . כפפה אחת, כפפה אחת בלבד, כפפה קטנה שנסרגה בידיים אוהבות של אם, עלולה להיות לצרה, אם לא נוהגים בזהירות . רגע אחד של הֶסח הדעת, רגע אחד בלבד, מספיק כדי שמישהו יפנה את פניו, כדי שהעיניים יראו את מה שמוטב היה שלא יראו . הוֹרְטַנְסִיָה נמצאת עם אֵלְוִוירָה בחדר הביקורים, חדר שבמרכזו מעבר סגור משני עבריו בגדר מתכת עבה . במעבר מתהלכת הסוהרת, משגיחה על האסירות ועל בני משפחותיהן . את אֵלְוִוירָה ביקר סבהּואת הוֹרְטַנְסִיָה אחותה פֶּפָּה . אף אחד מהארבעה לא הצליח לשמוע דבר ברעש ששרר . הוֹרְטַנְסִיָה סימנה בידיה לאחותה שההיריון לא גורם לה קשיים . היא הביעה את המִילים בידיה, אחת-אחת, לאט, במדויק, כדי שפֶּפָּה תעביר לבעלה הרבה נשיקות ממנה . והיא חיבקה את עצמה כדי לשלוח לו חיבוק . הרעש שהקימו המבקרים לא אִפשר להוֹרְטַנְסִיָה לשמוע מה שאחותה התאמצה להגיד לה בצעקות . פֶּפָּה ניסתה לעדכן את הוֹרְטַנְסִיָה שעדיין לא נקבע מועד למשפטה . “עוד לא יודעים מתי המשפט שלך . “ “מה ? “ “המשפט, לא יודעים כלום . “ הוֹרְטַנְסִיָה נאחזה בסורג שהפריד אותה מפֶּפָּה . פֶּפָּה נאחזה בסורג מן הצד השני וניסתה להתקרב אליה . זה היה הרגע בו הן ראו את הסוהרת שפסעה במעבר מסבה את ראשה ומבטה מתעכב על הכפפה של אֵלְוִוירָה . 3 גרגרי החומוס שמהם יצרה אֵלְוִוירָה את ראש הבובה היו עדיין מוכתמים בדם . מול מבטו המופתע של סבהּשהסתכל עליה מהצד השני, היא פירקה את הבובה והרימה את הכפפה . הסוהרת שפסעה לאורך המעבר, הניחה
|
|