|
|
עמוד:12
פרולוג אישי | 11 פרולוג אישי ההקשר והמוטיבציות שמביאים אדם לחקור נושא מסוים לא תמיד מוצגים כחלק מממצאי המחקר או ממסקנותיו . עם זאת, נראה שתמיד קיימת זיקה בין גורמים חיצוניים, הבאים לידי ביטוי בתנאים חברתיים, כלכליים, תרבותיים או פוליטיים, לבין גורמים פנימיים, כגון דאגה, חשש או תקווה, המביאים אותנו להתעניין בנושא מחקר כזה או אחר . המשמעות היא שחוויותיו של אדם הן גורם מודע או בלתי מודע המביא אותו להתעניין בסוגיות כאלה או אחרות . לכן, חשיבה על עצם הבחירה של נושא מחקר ועל אופני העיסוק בו היא משימה ראויה ואף מעשירה . היא תורמת לחידוד תהליך החשיבה ולזיקוק הקשר בין ההתניות לבחירה במושא המחקר לבין האופן שבו מבוצע המחקר, גם אם אין בכך כדי לחשוף את מלוא האמת . כמו כן, במודעות כזו יש כדי לאפשר מרחב לביקורת ולבחינה עצמית, העשויות לאפשר התעמקות והרחבה במחקר תוך כדי עמידה על ריבוי המשמעויות האפשריות לכל ממד של המציאות או של התופעה הנחקרת . במובן זה, מחקר הוא תהליך דיאלוגי מאתגר, שבו מנהל החוקר שיח פתוח עם מושא מחקרו, תוך כדי התבוננות והשוואה לנקודות מבט אחרות ועמידה על בירור התופעה בדרך המאפשרת לחשוף את ממדיה השונים . תהליך מחקר כזה קשה שבעתיים כאשר מדובר במושא מחקר חברתי, הקשור לזהותו ולאורחות חייו של החוקר . במקרים כאלה, ההבחנה בין ממצאים לפרשנות והתשובה לשאלות מדוע וכיצד, נעשות מאתגרות עוד יותר . הדבר נכון פי כמה וכמה כאשר קיימת דילמה זהותית קשה, ושוררת אי-שביעות רצון עקב תנאי הקיום והתודעה שנכפו על קבוצת המחקר, ולאלה השלכות לא מעטות על התפתחות תפיסתו של החוקר ועל התוודעותו לעצמו . בני אדם אינם יכולים להתנתק מהתפתחות התודעה של עצמם . גם כאשר זו הולכת ומתפתחת ומתבהרת, וגם כאשר אדם שבע רצון מההתפתחות התודעתית והאתית שלו, תהליך האינטרפולציה הזהותי מכתים את תודעתו בעקֵבות שלא
|
|