|
|
עמוד:14
מן המיתוס העברי | 14 אמנם גם כתיבה אקדמית היא סוג של תיווך תרבותי, אולם הורודצקי, למרות שהיה בעל השכלה אקדמית ( שאותה רכש בגיל מבוגר יחסית בין השאר בפילוסופיה, בהיסטוריה,ציריך וברן,באוניברסיטאות בברלין, בספרות ובמדעי הרוח ) תיווך באופן אחר, לציבור עברי רחב, את הטקסטים של הקבלה והמיסטיקה היהודית . הורודצקי עשה זאת ברוח חזונו של ביאליק על מפעל הכינוס של 'הספר העברי', כלומר העברה של רני . הורודצקי גםאוצרות הרוח הקדומים של עם ישראל לקורא עברי מוד עבד עם ירוחם פישל לחובר על הגלגול הראשון של הספר הנפוץ ורב בסופו של דבראשון שלו ראה אור ההשפעה 'משנת הזוהר', שהכרך הר , עם מבואות מפורטים מאד של פרופ' 9491בהוצאת מוסד ביאליק, בשנת ישעיה תשבי, ראשון תלמידיו של שלום, ובלי המבואות שהכין הורודצקי . 'כבשונו של עולם' : הם התפרסמו בשלב מאוחר יותר בספרו של הורודצקי ) . אולם עוד לפני שתרומתו ל'משנת הזוהר' 1950 ( הוצאת נ' טברסקי, הספר שלפנינו מתכתב – נדחתה, הוא פרסם אנתולוגיות מבוארות וערוכות גם הוא עם סוגה זו, ומציג סיכומים וגם ציטוטים . הורודצקי גם הציג ם, כולל אתהבחנות קולעות וחשובות, ששימשו בהמשך גם חוקרים נוספי מבקריו . הורודצקי הציג לקוראים מן החוץ את הספרות המיסטית היהודית, הקבלה והחסידות . ההסתכלות שלו עצמו היא מבפנים, והספר הראשון שפרסם היה בסוגה מסורתית . הוא רכש את הידע שלו בספרות היהודית באופן טבעי, מילדותו במשפחת חסידים וצדיקים מיוחסת, וכאמור נלוותה אליו בשלב מאוחר יותר גם השכלה אקדמית . השכלה זו היא נדבך נוסף בידיעותיו, שאינו בהכרח סותר את הקודם, וכפי שניכר גם בזכרונותיו, המשמעות הרגשית של עברו ורתי נשארה בטעמה . מעטים חוקרי הקבלה שהם גם בני ביתבעולם המס בספרות ההלכה, והורודצקי הוא אחד הראשונים בין המעטים האלה . הוא הציג בפני הקורא העברי הן את רבני פולין והן את 'ההוגים והחולמים', כפי שכינה אותם, החל מספרות העת העתיקה ( שבה הוא עוסק בקובץ לית בימי הביניים, ועד הספרות החסידית, כולל זו הזה ) , דרך הספרות הקב של המאה התשע עשרה . בספרו 'יהדות השכל ויהדות הרגש' ( פורסם בין פנים שונות של התרבותהבחין הורודצקי, ( בהוצאת נ' טברסקי היהודית, שאותן כינה 'יהדות השכל' ( הלכה ופילוסופיה ) ו'יהדות הרגש' ( מדרש וקבלה, שאותה שייך ל'מסתורין היהודי' ) . זו הבחנה מועילה
|
|