|
|
עמוד:67
תמוז תשפ"ו, יולי 2026 גיליון 103 67 בכירים לשעבר בשב"כ, לרבות ראשי שב"כ בדימוס עימם שוחחנו . גורמים משפטיים הבקיאים בתחום ביטחון פנים אליהם פנינו אף הם סבורים כך . אמנם הם ציינו כי גופי הבטחון והאכיפה ( שב"כ והמשטרה ) מוסמכים בחוק לטפל בבעיות נקודתיות, אך לא בתופעה חברתית כוללת של מחלוקת פנימית שיכולה להביא לאלימות כללית . זאת, אלא אם כן קיומו של מקבץ מתמשך של סימנים מעידים לא מותיר ספק שלא מדובר רק "בתופעה חברתית", אלא בתהליך מתמשך מסוכן שמוביל לאסון ויש לפעול למניעתו בהקדם האפשרי . תפקיד השב"כ נובע מאחריותו למניעת פגיעה בביטחון המדינה, לשמירת "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו" וכן מאחריותו לסיכול "חתרנות" . סכנת הידרדרות למלחמת אזרחים מהווה סיכון ביטחוני ראשון במעלה שאין ערוך לחשיבותו . מלחמת אזרחים מהווה איום ישיר גם על סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו ובנוסף, כאמור, היא עשויה להוליך לאיום ה"חתרנות" שגם על סיכולה מופקד השירות . לשב"כ אחריות הן על גיבוש הערכת המצב ומתן ייעוץ לממשלה ולגופים רלוונטיים נוספים, וכן יש לו אחריות סיכולית ישירה . מובן כי אם תהיה התפרצות כוללת של מלחמת אזרחים לא יהא בכוחו של השב"כ לבדו, שהוא גוף מודיעיני בעיקרו, לתת מענה סיכולי שלם והאחריות בפועל תהיה על הדרג המדיני, משטרת ישראל וצה"ל . • המטה לביטחון לאומי יש הסבורים, ואנו בתוכם, כי המל"ל מכוח מעמדו וסמכויותיו בחוק, צריך לקחת חלק חשוב במתן התרעה לגבי אפשרות לאירוע חמור כזה . זאת, בהיותו גוף שאמור להיות מסוגל לתכלל את המידע והתובנות הקיימות בכל מערכות השלטון ולהציג הערכת מודיעין והמלצות לפעולה לדרג המדיני ולציבור . הבעיה העיקרית היא שהמל"ל הפך בשנים האחרונות לגוף חסר השפעה, "רזה" מאוד ביכולותיו הממשיות, ולכן, למרות שלהלכה זהו חלק מתפקידו, למעשה הוא נטול יכולות ממשיות למלא פונקציה כזו – זו אולי "הזדמנות" לשקמו כנדרש על פי החוק . סיכום ישראל אינה מצויה בעת הנוכחית במסלול בלתי נמנע להתפרצות מלחמת אזרחים, אך גם אינה חסינה מפני כך . הסבירות להתפרצות אלימה כוללת בטווח המיידי היא אולי אינה גבוהה, אולם המשך השחיקה בלכידות החברתית עלולה להוביל לעלייה משמעותית בהיתכנות לכך, כפי שרבים מתריעים . זאת במיוחד נוכח מועד הבחירות הכלליות לכנסת, הממשמש ובא . מלחמות אזרחים לא פורצות בעקבות תכנון מוקדם, אך הן עלולות להתפרץ באופן מפתיע בעקבות אירוע נקודתי, בוודאי ככל שגוברת התחושה שאין מנגנון מוסכם לגישור או הכרעה במחלוקות חברתיות . השאלה האמיתית איננה האם זה יקרה, אלא האם המערכת יכולה, בנויה ומעוניינת להקדים תרופה למכה . נזכור שהחוק בישראל איננו ערוך להתמודד עם סכנת מלחמת אזרחים . המחוקק ככל הנראה לא העלה על דעתו מצב כזה כאפשרי בישראל, אולם המציאות עלולה לטפוח על פנינו גם בעניין קריטי כזה . לפיכך, על הדרג המדיני וזרועותיו הביצועיות, לפעול בְּשׂוּם שֵׂכֶל לְחָזֵק, לְשַׁמֵּר ולהגביר את יכולתם של מנגנוני הבלימה, לפני שהקיטוב יביא עלינו אסון . או, שהמערכת הפוליטית בכללותה, באי עשייה מספקת לבלימת התופעה, תמשיך חלילה לתדלק סכנה זו . ראש אגף בשב"כ בדימוס, שפרש לאחרונה, הגדיר זאת כך : "האדמה כאן למטה רותחת, מספיק ש - גץ אחד קטן ייפול עליה והדבר יגרום לתבשיל לרתוח ולהביא לפיצוץ באופן מפתיע במועד ובמקום שלא ניתן לחזות אותם מראש" כיבוש ירושלים בידי הרומים וטבח בחצר בית המקדש . המאבק בין הפלגים בירושלים החיש את החורבן . פרנצ'סקו אייץ' 1867 מה שלא רצינו לומר על מלחמת אחים שמעון רוזנברג אָמַרְנוּ לָכֶם ? אָמַרְנוּ שֶׁכָּכָה יִהְיֶה וְלֹא אָמַרְנוּ לָכֶם שֶׁלֹּא כָּךְ יִקְרֶה אָמַרְנוּ לָכֶם שֶׁלֹּא כָּכָה צָרִיךְ וְלֹא אָמַרְנוּ לָכֶם שֶׁלֹּא רָאוּי כָּךְ לַעֲשׂוֹת אֲבָל אֵינֶנּוּ מִן הַמְּרִיעִים אֶת נִצְחוֹנֵנוּ שֶׁכֻּלּוֹ שְׂכַר - הֶפְסֵד וּמָה הַתּוֹעֶלֶת בְּדִיעֲבַד אִם עֲבָדִים אָנוּ לִזְמַן מִתְפַּתֵּל וּמְאַיֵּם לְהִתְנַפֵּל, סוֹבֵב - עוֹבֵר מֵאָחוֹר וְהֶעָבָר שָׁב וּמַפְתִּיעַ מִלְּפָנִים כְּיֶלֶד שֶׁמְּכַסֶּה בְּיָדָיו אֶת עֵינֵי אָחִיו שֶׁמֵּסֵב לְאָחוֹר מַבָּט וְאֵינוֹ רוֹאֶה שָׁם אִישׁ אֲמַרְתֶּם זֶה רַק נְחַשׁ רְפָאִים אוֹ מַשַּׁב רוּחַ בְּמוֹשַׁב פְּתָאִים שֶׁדָּבָר מִזֶּה לֹא הִתְרַחֵשׁ מֵעוֹלָם אֲמַרְתֶּם שֶׁמִּלְחֶמֶת אַחִים לֹא תִּפָּתַח שׁוּב וְלֹא אָסוֹן מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם וְאָנוּ לֹא נִצְטָרֵךְ לוֹמַר שֶׁאָמַרְנוּ לָכֶם אֶת מָה שֶׁיִּקְרֶה וְקָרָה לְבַיִת שֶׁכְּבָר, כִּמְעַט, נֶחֱרַב זֶה הַבַּיִת . פֹּה עוֹנִים רַק הַמֵּתִים בַּקְּבָרִים שֶׁחָפְרוּ בְּעוֹדָם בַּחַיִּים וְלֹא נַקְשִׁיב לִתְרוּעַת נִצְחוֹנָם הַטָּפֵל . * מאמר זה ראה אור לראשונה באגרת מיוחדת של המל"מ ב - 7 במאי 2026
|
|