|
|
עמוד:66
תמוז תשפ"ו, יולי 6202גיליון 103 66 התת - קרקעיים של הקיטוב החברתי, הגדיר זאת כך : "האדמה כאן למטה רותחת, מספיק ש - גץ אחד קטן ייפול עליה והדבר יגרום לתבשיל לרתוח ולהביא לפיצוץ באופן מפתיע במועד ובמקום שלא ניתן לחזות אותם מראש" . מאפיינים אפשריים של מלחמה כזו יכולים להתחיל בסממני מרי אזרחי, כמו סרבנות המונית ( מיסים, אי ציות לבית המשפט, אי התייצבות מלש"בים לגיוס, וכו' ) , לגלוש לצעדות המוניות על צירי תנועה מרכזיים, השתלטות וחסימה של צמתים או צירי תנועה לאורך זמן, הצתות, פגיעה ברכוש, קטטות המוניות, ואף חילופי אש בין קבוצות אוכלוסייה שונות . מכאן קצרה הדרך לדרישה המתבקשת להעמיד מענה לשתי סוגיות מרכזיות . האחת, מהם מנגנוני הבלימה שהמדינה צריכה להפעיל כדי לעצור את הסחף בזמן ובמקום הנכון . והשנייה, מי הגורם הממלכתי האחראי למתן התרעה בפני הדרג המדיני על האפשרות לתרחיש של מלחמת אזרחים, ומי צריך לפעול לסיכולו ? מנגנוני בלימה אפשריים הסדרה חוקתית – ישראל חסרה חוקה מלאה והסדרה ברורה של יחסי רשויות . בהיעדר כללי משחק מוסכמים, כל משבר הופך לשאלת לגיטימיות ההחלטה . הסדרה חוקתית מחייבת, צריכה לענות על שלוש שאלות מרכזיות : א . מי הן הרשויות שתהיינה מופקדות על כך, מי מובילה, ומי מכריע במחלוקת בין הרשויות ? ב . כיצד ומתי משנים את כללי המשחק כדי למנוע גחמה של גורם זה או אחר ? ג . אילו עקרונות בסיסיים חייבים להישאר שרירים וקיימים ואינם ניתנים לשינוי רגעי ? פרופסור וולטרס מציינת במחקרה שמדינות שסבלו מקיטוב חריף הצליחו לבלום הידרדרות כאשר קבעו כללים מוסכמים מראש לבירור מחלוקות ולהכרעה בהן . תפקיד המוסדות והחברה הדרג המדיני – בעל השפעה רבת חשיבות על הלך הרוח הלאומי . הוא נדרש לריסון השיח וגילוי אחריות ממלכתית, תוך התחשבות בזרמים השונים בחברה, במגמה להוריד את גובה הלהבות . המצב בפועל, מעורר דאגה . נשיא המדינה – מתוקף מעמדו הממלכתי והמוסרי יש בכוחו וחובתו להשפיע ולהרגיע . ( וכבר היו דברים מעולם : נשיא המדינה יצחק נבון הפעיל את מלוא כובד מעמדו ומשקלו המוסרי אל מול הדרג המדיני, ואף איים בהתפטרות, כדי להביא להחלטה להקים ועדת חקירה ממלכתית אחרי טבח סברה ושתילה במלחמת לבנון הראשונה ב - 1982 . בעקבות הטבח קמה בישראל מחלוקת וסערה ציבורית גדולה, ובפרט בלטה "הפגנת 400 האלף" בכיכר מלכי ישראל . ההחלטה על הקמת הוועדה גרמה להנמכת גובה הלהבות . גם היום העיניים נשואות בציפייה אל נשיא המדינה שיפעל בנחרצות הנדרשת לנוכח ההידרדרות הכללית בשיח הציבורי ) . מערכת המשפט – נדרשת הכרה בלתי ניתנת לערעור שמערכת המשפט היא עוגן הכרעה לגיטימי, שאין בלתו ( "יש שופטים בירושלים" ) . בפועל, התנגשות מתמשכת בין הרשות המבצעת למערכת המשפט לה אנו עדים בשנים האחרונות, גורמת לדה - לגיטימציה של האחרונה ובכך טמונה סכנה גדולה . המשטרה והשב"כ – שני גופים ממלכתיים אלה, להם סמכויות ויחידות ביצוע, מחויבים לאכיפה שוויונית והתרעה מפני אלימות, ללא מעורבות בשיח הפוליטי . בשנים האחרונות, המשטרה זוכה לביקורת נוקבת בטענה שהפכה לפוליטית וזנחה מי הגורם הממלכתי האחראי למתן התרעה בפני הדרג המדיני על האפשרות לתרחיש של מלחמת אזרחים, ומי צריך לפעול לסיכולו ? במידה משמעותית את תפקידה הממלכתי . לאחרונה יש המעלים חשש שגם שירות הביטחון הכללי הולך ומאבד את ממלכתיותו . אם יש דברים בגו – רע וגרוע המצב . התקשורת והחברה האזרחית על גופיה הציבוריים השונים – אלה בעלי השפעה רבה ויש ביכולתם – וראוי שיהיה גם באחריותם - להביא לבלימת הסלמה ולמניעת ליבוי אש . מערכת החינוך – חובתה להשפיע ולעצב את הדור הבא של אזרחי המדינה . החינוך לאזרחות שומרת חוק וסדר חייב להיות בלתי מתפשר ולהיכלל בלימודי הליבה בכל רמות בתי הספר . אחריות התרעה בפני הדרג המדיני אין בעינינו ספק שברמה הממלכתית והציבורית חשוב להתריע על המגמה הזו, לבחון את משמעויותיה ובעיקר, לגבש את הדרכים להתמודד מולה כבר היום . בהינתן שיכולת משטרת ישראל לעשות זאת מוגבלת, שני גורמים עשויים להיות בעלי אחריות לבצע עבודת מטה מסודרת ולהציג לדרג המדיני ולציבור את ההתרעה על האפשרות של מלחמת אזרחים ואת מתווה הפעולה למניעת תרחיש מסוכן כזה : • שב"כ כמי שאמון על שמירת ביטחון הפנים של מדינת ישראל נראה כגוף המתאים ביותר, הן מתוקף תפקידו המוגדר בחוק השב"כ והן מיכולותיו המקצועיות לאיסוף מידע בהקשר זה, לניתוחו, ולגיבוש המלצות מתאימות לדרג המדיני . זאת גם דעתם של השיח החברתי - ציבורי בישראל נע מזה זמן רב על הציר המסוכן של "פשיסט" ו"בוגד" . ה"פשיסט" יכול להיקרא גם בשמות כמו "גזען", "כהניסט" או "לאומן", וה"בוגד" יכול להיקרא גם בכינויים כמו "עוכר ישראל", "תומך טרור" ו"מחבל" קרב צ'קמוגה . אחד הקרבות העקובים מדם במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית
|
|